רגע לפני שממשיכה לגעת בהשפעת הילדות על הנישואין” קיבלתי תגובה/שאלה על החלק הראשון:
“אני מבינה שהשפעת הילדות היא ממש קריטית להמשך החיים. למה? מה אשמים הילדים שהוריהם הטביעו בהם את טעויותיהם? הילדים גדלים עם פצעים נפשיים מהילדות וסוחבים אותם למצבים רבים ושונים. כאנשים מאמינים” אני מאמינה שככה רצון ה’. אבל קשה לי עם כל הסבל הזה.
כשאני שמה לב למציאות החברתית” אני רואה שיש גם אנשים מבוגרים וזקנים” מגיבים כמו ילדים. כועסים” מסתגרים וכו’. האם יש דרך להבין את המציאות הזאת?
תשובה
אני שמחה שכתבת. כאנשים מאמינים” אנסה להשיב מתוך אמונה.
בבואנו לברר את משמעות השפעת הילדות על הזוגיות” חשוב שננסה להבין את המקור לקשיים ולהתמודדויות בחיים עד כמה שניתן מתוך מקורות הקודש.
לפני שיצא התינוק /האדם לאוויר העולם” הרגיש שלמות ברחם אמו. התחושה עם יציאתו לאוויר העולם היא שאותו עולם- חסר לו עתה. התוצאה היא: חיפוש מתמיד של אותו חוסר.
זהו בעצם המנוע” שמניע את התינוק לגלות את עולמו.
הקב”ה שברא אותנו” אינו רוצה שנאכל בעולם הזה “לחם חינם” שמביא לידי בושה” (“נהמא דכיסופא….”בלשון הזוהר). כמשל לאותו עני שבא לבקש צדקה ונמצא מתבייש ואילו כאשר הוא טורח ומקבל את שכרו בהתאם” הוא מרגיש בעל ערך ואינו בוש. יש לו ייעוד ותפקיד בעולם הזה ועל-ידי מילוי תפקידו” יקבל בהתאם את שכרו. כדי למלא את תפקידו בשלמות” נתן לו הקב”ה במדויק את כל צרכיו: את ההורים המסוימים האלה” התורשה” הסביבה” הבריאות וכו’. ההורים עם כל טעויותיהם” מי יותר ומי פחות ותמיד יהיו טעויות” יוצרים את “פצעי הילדות”” שהאדם צריך להתנסות ולהתמודד אתם בהמשך חייו.
וכידוע: “הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים” (נידה טז ב). ההתמודדות היא הבחירה של האדם” מה לעשות עם “כלי אומנותו”. המילה “הת-מודדות”” יש בה” מדידות אינסופיות (בבנין התפעל)” שזוהי פעולה תמידית שחוזרת אל האדם עצמו.
לו היה האדם נולד וחי בשלמות כפי שנוצר ברחם אמו” לא הייתה לו כל אפשרות לבנייה עצמית ולא היה כל טעם בביאתו לעולם. אם יצא האדם מן העולם כמו שבא” לשם מה הוא בא?
הניסיונות לחזור ולהתקרב אל מקור נשמתו (בידוע שבטבע העולם כל דבר שואף לחזור למקורו)” על אף ודווקא משום הקשיים והחסרונות שהוא מתמודד אתם” הם אלה שבונים את אישיותו וערכו” כי הם הטריגרים להנעה עצמית ולבנייה אישית.
נכון” הקשיים הם מרובים” תחושות הסבל הן קשות והמציאות כואבת. בתוך כל אלה” נותרה הבחירה האישית כיצד להתייחס אל המציאות” כיצד לקבל אותה ובאילו דרכים לפעול לתיקונה. לשם כך חשוב להשתמש נכון ולטובה” במשאבים שנתן ה'” שהם “כלי אומנותו”.
במהלך חיי המשפחה והחברה” ישנן “אפשרויות מילוט” מההתמודדויות” על-ידי: בריחה-הסתגרות” התקפה-האשמה” או חוסר תגובה למציאות לא רצויה. כשמגיעים לנישואין” אותם הרגלים שמוטבעים ואוטומאטיים באדם” מופיעים ללא מחשבה ובדיקה ועתה הם מזיקים לקשר הזוגי. הזוגיות מתערערת וזה בדיוק הזמן שקורא לנו לתקן את פצעי הילדות ולהשתמש בהם” כמשאבים לגילוי כוחות פנימיים עוצמתיים” שיוצרים את ערכו הייחודי והייעודי.
אפשרות המילוט מהזוגיות (גירושין)” היא ברוב המקרים בחירה” שדוחה את ההתמודדויות לזוגיות הבאה.
לכן” העבודה המתמדת במערכות היחסים בנישואין” שיש בה רצונות לחיבור ודבקות עם מחויבויות וקדושה” היא זאת שתאפשר לאדם את השלמת ייעודו בעולמו. כפי שכותב הרמח”ל בהקדמתו למסילת ישרים: “ביאור כלל חובת האדם בעולמו…”. כל אחד ובניין עולמו הפרטי” בתוך כלל ישראל. בכך הוא חלק מהכלל ומכאן אחריותו למלא את חלקו” בהשלמת כלל ישראל.
כולנו תפילה שפצעי הילדות וניסיונות החיים” לא יהיו קשים” “אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון…”(מברכות השחר) ושנגלה את כוחנו וייעודנו ביתר קלות” תוך כדי קרבה לבורא.
