מדרגות בעם

קיימות מדרגות בעם ישראל” כמו בכל חברה אנושית. יש בתוכו גדולי מוסר ורוח” אבל לא כולם נמצאים בדרגה זאת. יש גם ערך אידיאלי בכך שהחברה בנויה שכבות שכבות: שורה עליונה של אדירי תורה ובעלי רוח הקודש” ולמטה מזה אנשים פשוטים יותר שמשתדלים להתקרב לראשונים כמה שאפשר כדי לקבל מהם השפעה ויניקה. המשנה מונה דרגות שונות: חכמים” סופרים” חזנים [שמשים העוסקים בצרכי צבור” הקשורים לתלמידי חכמים] ועמא דארעא. חשוב מאוד שכל הציבור יהיה קשור אל המדרגות האציליות ביותר. “אשרי העם שככה לו” . לא כולם חכמים ואנשי רוח עליונים” אבל כאשר יש יחס נכון אליהם” נמשך אור גדול לעם כולו. זהו המצב האידיאלי של האומה.
יש אנשי קודש ואנשי חול” אבל החול לא מוכרח לעמוד בניגוד לקודש. יכולה להיות פגישה ביניהם. בבית המקדש היו לשכות שהיו פתוחות לקודש וגם פתוחות לחול. כן אנו מוצאים בגמרא: “אני בריה וחברי בריה” . קיימת הבנה הדדית. מצב של קנאה ותחרות אינו הכרחי. ה’אני’ אינו עומד בסתירה ל’אתה’. כולנו בריות של ריבונו של עולם. יש מקום לכולם. לכל אחד אופי” כשרון וסגנון משלו. לכל אחד – ערך חיובי. ממשיכה הגמרא: “אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה”” וכולם שייכים לבניין כלל ישראל. רש”י מסביר: “אני – העוסק בתורה” בריה אני” וכן חברי עם הארץ” בריה הוא”. אמנם חברי מחוסר תורה” אבל הוא שייך לכלל ישראל.
“והוא מלאכתו בשדה”. בתוך אנשי המעשה” אנשי החקלאות הם ‘מספר א”. ה’חתם סופר’ קובע שעבודת הקרקע בארץ ישראל היא מצווה של תורה” ותוך כדי דיבור הוא מוסיף שיש גם עניין בבעלי מלאכה. ללא שאר אומנויות” גם כן אי אפשר לקיים את העם. לעומתן” יש מקום לדון אם מסחר הוא מקצוע רצוי. “כנען בידו מאזני מרמה” . אבל במציאות העולם הזה יש גם צורך במסחר. אף חז”ל מזכירים את עניין המסחר לגבי פירות שמיטה.
אבל כל המדרגות בעם ישראל – כולל האנשים שאינם קבועים בתורה – צריכות להיות מקושרות עם גדולי ישראל” שהם החלק היותר פנימי ונשמתי שבאומה. זה עיקר עניינה של הישיבה” להוציא מתוכה את תלמידי החכמים האלה. כל אחד לומד פחות או יותר שנים” כל אחד לפי המציאות שלו. במשך השנים שאדם מתבסס בישיבה” הוא נעשה תלמיד חכם גדול בתורה” המקבל דמות של גדלות רוחנית ביהדות מתוך התקשרות לחכמים .