השפעת הילדות השלילית על הזוגיות בנישואין (ג)

בשני החלקים הקודמים” קראנו על ההשפעה הרבה שיש לילדות בחיי המשפחה.
עתה נבדוק” כיצד ההשפעה מתבטאת בזוגיות.
חשוב לציין שהגורמים למצבים השליליים בזוגיות אינם גזירה שאין מה לעשות. הכרת הגורמים” מהווה הבנה ולא הצדקה למקום השלילי שהאדם נמצא בזוגיות.
יש לאדם בחירה כיצד הוא רוצה לחיות ובעבודה עצמית” בהתייחס לתכונותיו” יגיע למטרותיו.
למשל” שני אחים שגדלו בבית קשה” אחד ימשיך את ה”מסורת” והשני יתנהג באופן הפוך ממנו. או אשה שחוותה בילדותה דמות אם כנועה” גם היא עלולה להיות כנועה או להיות אסרטיבית” ויותר מכך” להיות לוחמת זכויות… השונות בין האחים היא עקב תכונות שונות ובחירה שונה.
אז מה קורה בזוגיות?
ישנו חלום” ש”כאשר נתחתן” נרפא את כל פצעי הילדות” – אם לא כיבדו אותי כילד” אשתי בודאי תכבד אותי. אם גדלתי בבית שלא פינקו אותי” מגיע לי שאשתי תפנק אותי. אם לא העריכו אותי בילדותי” בעלי תמיד יחמיא לי… שהרי הוא אוהב אותי וכן הלאה.
כדי ליצור איזון בעבודת המידות של כל אחד מבני הזוג” הקב”ה מזווג שניים הפוכים בדרך כלל בתכונותיהם.
לקראת הנישואין” בני הזוג מבטיחים לעצמם שיישארו אוהבים וקשובים כמו לפני החתונה. אלא שה”ברור מאליו” של אחד מנוגד ל”ברור מאליו” של השני וכאן מתחילים המאבקים. כל אחד רוצה לשמור על עצמו” בזה שאינו מוכן להודות” או אינו מודע לחלק שלו במערכת היחסים השלילית.
לעיתים” מי שמבין שעליו לשנות את דרכיו” מרגיש שהוא לא שווה. זו תחושה קשה ולכן יתנגד לשינוי” אף שיודע שהשינוי לטובתו. לדוגמא: איש שגדל כבן יחיד עם מערכת יחסים עכורה” מתחתן עם אשה ממשפחה ברוכת ילדים” עם אווירה של שמחה ושיתוף וכו’. הוא אומר לה באמת ובתמים שהיה רוצה לחיות כמו במשפחתה. אך בפועל” הוא מתלונן על הרעש” על השיתוף המשפחתי המוגזם לדעתו וכד’. הפער מבחינתו בין המצוי לרצוי” גורם לו להרגיש עד כמה הוא לא שווה (בעיניו) והוא מתקשה להתמודד עם תחושה זו. לכן הוא מחפש הסברים למה אי אפשר לנסוע למשפחתה” ובכך עלול לבודד את אשתו ממשפחתה ולגרום צער לשניהם.
גבר שהוריו נזפו בו בילדותו כחלק מסגנון חיים” עלול להרגיש מול אשתו ילד נזוף כשהיא מעירה לו. היא חשה שהיא חיה עם ילד (למרות מידותיו הפיזיות) ומרגישה שאין לה תמיכה. היא מתוסכלת יותר ומעירה לו יותר והוא מרגיש קטן יותר וחוזר חלילה. לבסוף” שניהם מנסים לברוח מהנישואין הללו” במקום לבדוק את שורש הבעיה ולטפל בה.
ההתנהגות שסיגל הילד לעצמו שמרה עליו. כשכעסו עליו: השתולל/ ברח/ בכה/שתק ואז הניחו לו. עתה כשהוא נשוי” הוא מגיב באותן תגובות שנעשו לו כטבע שני (במקום לבכות -מתלונן). תגובות אלה שהגנו עליו בילדותו” מזיקות לו בקשר הזוגי.
ילד שספג ביקורת רבה” גם אם הבטיח לעצמו שלא יתנהל כך” ימצא את עצמו מבקר ללא הרף את אשתו.
ישנם מצבים שזוגיות שלילית של שני ההורים מופנמת בילדם” כך שהנזק הוא כפול ואולי גם לא מודע. לדוגמא” אשה שאמה דומיננטית ואביה אינו משמעותי. כדי לגלות נוכחות” האב העליב את הבת בדרך של צחוק וע”י כך הוריד את ערכה בעיני עצמה. היא הפנימה את דומיננטיות האם כדרך חיובית” וכשנישאה” השילוב של הדומיננטיות שלה וההסתגרות של בעלה עקב היותו ילד מוכה” גרמו לו להרגיש לא משמעותי. היא זקוקה ממנו להערכה כהשלמת החוסר מאביה” כך שהמשיכה לדרוש ולהיות דומיננטית יותר והוא המשיך להסתגר וכן הלאה. המעגל הסגור הלך והתעצם” וגרם לייאוש מהקשר ורצון לברוח מהנישואין.
הבנת המקורות להתנהלות הלא רצויה” נותנת פשר למצב הזוגי ומכאן ניתן להתחיל בשינוי לכיוון המטרות הרצויות.
בשבוע הבא נברר” כיצד יכולים הורים להשפיע טוב על ילדיהם וכיצד ניתן להתחיל לרפא פצעי ילדות בנישואין.