ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

תלמיד חכם בחברה

הרב דוד לנדאו

גם בין תלמידי החכמים קיימות מדרגות. יש מי ש"תורתו אומנותו", ויש מי שעושה "תורתו עיקר ומלאכתו עראי". ישנם גם גדולים מאוד בתורה, נותני שיעורים, מורי הוראה המזכים את הרבים. [יש גם הממשיכים ללמוד ב'כולל'... גם לזה יש מקום]. יש רבנים, ר"מים וראשי ישיבות. יש גם בעלי בתים ובעלי מלאכה שלמדו בישיבות ומשתלבים בחברה, בעיר, בקיבוץ ובמושב, ולאו דווקא בתפקידים רוחניים. הזכרנו שמישיבת וולוז'ין יצאו בעלי בתים שהיו למדנים גדולים. יש מי שכל סדר חייו הוא תורה, ויש מי ששייך לציבור היהדותי ואינו משתמש בתורה כ"קרדום לחפור בה", ויחד עם זה הוא גדול מאוד בתורה.
התלמיד יוצא מן הישיבה ותופס מקום במדינה מתוך האווירה של הישיבה. מתוך מרכזי התרבות הרוחנית של עם ישראל, מ'בתי חרושת' אלה, יוצאים אנשי רוח שיש להם ערך חשוב עבור כלל ישראל. הם בונים את האומה כולה, על ידי הצינורות היותר עליונים. אחרי גמר היניקה מן הישיבה, הם יוצאים אל החברה [וגם אל הצבא - שגם בו יש צורך ברוממות רוח], ומהווים אריסטוקרטיה רוחנית של המדינה, אבל לא אריסטוקרטיה מנותקת, אלא הנמצאת בתוך החברה, בתוך כלל ישראל. בגמרא יש ביטוי: "מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל". בישראל, בתוך החברה.
יוצאים למרחב תלמידי חכמים מלאי תוכן מוסרי, הכרתי ולמדני. עכשיו צריך בירור איך להשתמש בכל גדלות הרוח הזאת בתוך כלל ישראל. יהודי זה, המגובש בגיבוש ישיבתי, עליו לזכור מי הוא ומה ערכו, עליו להמשיך את אישיותו הישיבתית בתוך החברה, לזכות את הרבים ולקדש את השם. השאיפה האידיאלית של תלמיד חכם היא לקדש את השם - ועל פי זה גם ניכר כמה היתה מוצלחת צמיחתו בישיבה. ערכו של תלמיד חכם שנילוש בקדושת התורה צריך להתגלות בריבוי קידוש השם. לפעמים להפך, יש תלמיד חכם שגורם חילול השם, חלילה. תלמיד חכם שחוזר מהישיבה אל החברה, בין שהוא רב, בין שהוא ראש ישיבה, בין שהוא סוחר ויחד עם זה גדול בתורה, או כל מיזוג אחר של תורה עם דרך ארץ, הרי הוא מופיע בתוך החברה היהודית בתור תוצרת של הישיבה. הגמרא מגדירה את קידוש השם שעושה תלמיד חכם בהתנהגותו עם הבריות, ברושם הופעתו בחברה .
הוא צריך להיות אדם ששייך ל'אינטליגנציה דקדושה' הישראלית, ויחד עם זה עליו להיות אדם יהודי נורמלי. "לעולם יהא אדם", ומתוך כך יתגלה שהוא "ירא שמים". יש ביטוי מיוחד כדי לכנות יהודי: "אדם מישראל". הוא יהודי, אבל הוא גם אדם. הוא "יהודי אדם". כך, מי שעובר דרך בית היוצר של הישיבה צריך להיות "תלמיד חכם אדם", "גדול בתורה אדם". אדם זה שזכה לקבל יניקתו מן הישיבה במשך כמה שנים, צריך למלא את תפקידו בחיים החברתיים הישראליים מתוך קידוש השם .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: