שְׁמוּאֵל נְבִיאֵנוּ הוּא אָדָם גָּדוֹל. הוּא גַּם הַנָּבִיא שֶׁלָּנוּ וְגַם הַשּׁוֹפֵט שֶׁלָּנוּ.
לְמַרְבֵּה הַצַּעַר ” בָּנָיו לֹא הוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ [1]. זֶה עָצוּב מְאֹד” אֲבָל זֶה קוֹרֶה גַּם בְּמִשְׁפָּחוֹת טוֹבוֹת. אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא אָשֵׁם. זֶה גַּם לֹא מְשַׁנֶּה.
שָׁמַעְתִּי שֶׁזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּנוּ אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה שֶׁיְּמַנֶּה מֶלֶךְ [2]. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים עַל כָּךְ מִסְּבִיבִי. הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאִם יָקוּם מֶלֶךְ הַכֹּל יִסְתַּדֵּר מִיָּד. הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ פִּתְרוֹנוֹת נִסִּיִּים.
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁכִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. הוּא הִזְהִיר אֶת הָעָם ” שֶׁאִם יִהְיֶה מֶלֶךְ” לֹא בָּטוּחַ שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר טוֹב וְשֶׁהַבְּעָיוֹת תִּפָּתַרְנָה. אֲפִלּוּ יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר גָּרוּעַ” שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁיַּזִּיקוּ לָאֻמָּה.[3].
אֲבָל הָעָם סֵרֵב לִשְׁמֹעַ לוֹ” וְדוֹרֵשׁ : מֶלֶךְ” מֶלֶךְ” מֶלֶךְ ! [4]. וּבַסּוֹף ד’ אָמַר לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא לְהַמְלִיךְ עָלֵינוּ מֶלֶךְ[5].
טוֹב” הָרֵי הַכֹּל מִלְּמַעְלָה. נְקַוֶּה שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁיִּבָּחֵר יָבִיא בְּרָכָה לָאֻמָּה.
אֲנִי לֹא מִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה. אֲנִי מַמְשִׁיךְ בַּחַיִּים שֶׁלִּי : תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. כְּלוֹמַר” עוֹבֵד בַּבֹּקֶר” וְרֹב הַזְּמַן לוֹמֵד תּוֹרָה. מִי אֲנִי” הַקָּטָן וְהַדַּל” שֶׁאֶעֱסֹק בִּשְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה הַנּוֹגְעוֹת לִכְלָל הָאֻמָּה.
—————-
1. שמואל א ח ג.
2. שם ה.
3. שם יא-יח.
4. שם יט-כ.
5. שם כא-כב.