– שָׁאוּל!
– כֵּן אַבָּא.
– אָבְדוּ לָנוּ הָאֲתוֹנוֹת. חִפַּשְׂנוּ בְּכָל הַסְּבִיבָה וְלֹא מָצָאנוּ אוֹתָן.
– יֵשׁ לָהֶן חוּשׁ שֶׁל עַצְמָאוּת לִפְעָמִים…
– כֵּן” כֵּן. לָכֵן שָׁאוּל בְּנִי” אָנָּא קַח אִתְּךָ אַחַד הַנְּעָרִים” וְלֵךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתָן.
– בְּסֵדֶר אַבָּא” אֲנִי יוֹצֵא מִיָּד [1].
לַעֲנוֹת לְאַבָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ בְּשִׂמְחָה” זֶה דָּבָר קַל” אַךְ לִמְצֹא אֶת הָאֲתוֹנוֹת זֶה סִפּוּר אַחֵר. חִפַּשְׂנוּ וְחִפַּשְׂנוּ וְלֹא מָצָאנוּ. גַּם חִפַּשְׂנוּ רָחוֹק” בְּהַר אֶפְרַיִם” בְּאֶרֶץ שָׁלִישָׁה” בְּאֶרֶץ שַׁעֲלִים” בְּאֶרֶץ יְמִינִי” בְּאֶרֶץ צוּף” וְלֹא מָצָאנוּ” אֵין [2].
הִתְיָאַשְׁתִּי. אָמַרְתִּי לַנַּעַר שֶׁאִתִּי:
– אַתָּה יוֹדֵעַ” אַבָּא יַתְחִיל לִדְאֹג לָנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָאֲתוֹנוֹת. בּוֹא נָשׁוּב הַבַּיְתָה [3].
– שְׁמַע לִי שָׁאוּל” יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. יֵשׁ פֹּה בָּאֵזוֹר נָבִיא” אִישׁ אֱלֹהִים. נֵלֵךְ אֵלָיו וְנִשְׁאַל אוֹתוֹ” אוּלַי הוּא יֵדַע לְכַוֵּן אוֹתָנוּ [4].
– לְבַלְבֵּל בַּמּוֹחַ לַנָּבִיא בִּשְׁבִיל אֲתוֹנוֹת?!
– זֶה לֹא בִּלְבּוּל מוֹחַ. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא יִשְׂמַח לַעֲזֹר. זֶה יִקַּח לוֹ חֲצִי דַּקָּה.
– אַתָּה צוֹדֵק. אָמְנָם נָבִיא מִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים עֶלְיוֹנִים” אֲבָל אָנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה” וְכָאן זֶה עִנְיָן אַרְצִי אֲבָל גַּם זֶה חָשׁוּב. אֲבָל יֵשׁ עוֹד בְּעָיָה. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֵלָיו בְּלִי אֵיזוֹ תְּשׁוּרָה” וְנִגְמַר לָנוּ הָאֹכֶל שֶׁהֵבֵאנוּ [5].
– יֵשׁ לִי בַּכִּיס סְכוּם קָטָן” רֶבַע שֶׁקֶל כֶּסֶף. זֶה יַסְפִּיק. כַּיָּדוּעַ” אִישׁ הָאֱלֹהִים בּוֹרֵחַ מִכֶּסֶף.[6].
– טוֹב” נֵלְכָה עַד הָרוֹאֶה. בְּצֶדֶק הוּא נִקְרָא רוֹאֶה” כִּי הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל” הוּא רוֹאֶה הַכֹּל[7]. אָמְנָם מְדֻבָּר רַק בָּאֲתוֹנוֹת” אֲבָל יֵשׁ פֹּה עִנְיָן שֶׁל כִּבּוּד אָב” וּלְמַטָּרָה זוֹ מֻצְדָּק לִפְנוֹת אֵלָיו.
———————-
1. שמואל א ט ג.
2. שם ד-ה.