ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


"חדלו לכם מן האדם"

הרב זיו רוה


טענה עתיקה שגם על דורנו לא פסחה היא, שהתורה צריכה להתאים עצמה לרוח התקופה ולצרכי החברה. לא האדם צריך להתיישר לפי התורה, אלא התורה תתקטן לפי סברות האדם. ישנן תמורות ברוח האנושות, בתרבות ובאופנה, שעם ישראל אף הוא מושפע מהן. לפי טענה זו, על החכמים להגמיש ולהתאים את פסקי ההלכה, שלא יבלטו בחדותם הרחק מנימוסי תרבות המערב, ויהיו נוחים לשינוי, מול בעיות מתחדשות. מכוח טענה זו יש מדרגות מדרגות, בוויתור על הגובה האלוקי של החיים שאליהם התורה מכוונת. המשותף לניסיונות השינוי הוא, שביסודם עומד היחס לתורה כדבר אנושי ולא אלוהי.
הרפורמים סוברים שהתורה כלל אינה מן השמים, ולכן היא בלתי מחייבת וגמישה. כיוון שלדעתם נכתבה על ידי חכמים קדומים, אין כל מניעה שיבואו אנשים 'נאורים' ויחלקו עליהם. עם זאת, לסברתם אין מניעה לקחת מן התורה מה שנוח וזורם עם ההתנהלות האישית של הפרט, תוך שמירה קפדנית על אי פגיעה בערכי הליברליות המערבית.
הקונסרבטיבים סוברים שהתורה היא מן השמים, אך השמים הם 'בגובה העיניים'. על כן, לשיטתם ההלכה של חז"ל שהיתה רלוונטית בדורות קדמונים איננה מתאימה עוד לדורות אלו, ולדעתם, הרשות בידם לשנותה ולהתאימה לצרכים המתחדשים, לפי סברות לבם וראות עיניהם. גם כאן, יניקת התורה נעשית דרך פילטר שיקול הדעת האנושי, בפרשנות ובהלכה. סיפר לי בעל תשובה שגדל בבית רפורמי, שהרפורמים צוחקים על צביעות הקונסרבטיבים. הרפורמים לפחות מודים שאינם מאמינים בתורה, אך הקונסרבטיבים טוענים למחויבות להלכה, אך בפועל עוקרים אותה באותה מידה.
מחמת שאין חיוב לקריטריון יציב שאפשר להתיישר מולו, כשו"ע או דברי חז"ל, נוצרות קהילות מגוונות, הבוחרות לפרש כך או לפרש כך, לנהוג כך או אחרת. הליברליות הפרשנית מובילה לאיסורי תורה גמורים, והפלורליזם חוגג.
רוח פרצים זו של 'אנושיות התורה', עלולה לחדור גם אל פסיקת ההלכה של היהדות הנאמנה. הסכנה מצויה בעיקר אם ביסוד צידוק הלכתי, עומד רצון קדום להתאים את התורה למציאות מסוימת, ולא נעשה בירור מלא ענווה, מה כללות התורה אומרת. אם רוב גדולי חכמי הדור חולקים על פסק מסוים, צריך בדיקה גדולה אם אכן ראוי להיתלות בדעה דחויה. בנוסף, ההפסד הכללי עלול להיות גדול, כיוון שתוך זמן לא רב האדם המאמין ימצא עצמו במעין סופר מרקט ענקי של דעות ופסקי הלכה, המספק מוצריו במהירות האינטרנט. כל שיהיה עליו הוא רק לבחור מה רצונו לקנות, לפי הרמה הדתית שמצפה מעצמו. כמעט בכל תחום, יהיה לו על מי לסמוך. כמובן זהו מצב עגום שמתאפשר רק בהעדר גוף הלכתי המחייב את כולם, כסנהדרין. הרבנות אמורה להוות בסיס לגוף כזה, וראוי למי שטובת כלל ישראל לנגד עיניו, להתעלות מעל המחלוקות ולחזק את מעמדה.
לכל סברות 'אנושיות התורה' הנ"ל, הכינה התורה מענה בפרשת ואתחנן, ע"פ פירושו של רבנו יצחק אברבנאל. "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת", שאין הלימוד תכלית הידיעה בהם, כי אם לתכלית המעשה. "לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם". ולא תהיו כדור המדבר שמתו בדרך ולא נכנסו לארץ, כיוון שהרהרו אחר דבר ה' בחטא המרגלים.
אך כיוון שאמר משה, "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם", עלולים ישראל לחשוב, שהמצוות הן אנושיות, ויבואו להוסיף עליהם או לגרוע, לכן אמר: "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ". ונתן הסיבה בזה: "לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם", רוצה לומר, שהמצוות הן אלוהיות, מה' לבדו, ומשה הוא רק שליח נאמן למסירתן.
בשר ודם, עם כל חכמתו - שכלו מוגבל מאוד. לכן, אין לו כל רשות לשנות דבר מן התורה האלוהית, "זאת התורה לא תהיה מוחלפת" . לצורך המשל, אם באמצעי הרפואה המשוכללים שבידנו יוכל אדם להוסיף עין שלישית בעורפו, או למזער אחת ידיו לצורך אומנותו, האם תהיה בזה שלמות יתרה? הווה אומר, כי זהו חיסרון לא פחות מחיתוך של איבר. רבש"ע ברא את האדם שלם וכל המוסיף, המשנה או המחסיר דבר, פוגם. כך גם היחס לתורת ה', כדבר שלם שאין לשנות בו דבר4. האנושות היא שצריכה להשתנות ולהתאים עצמה אל קדושת התורה.
זמרי בן סלוא בהקריבו את המדיינית, טען לפני משה, זו אסורה או מותרת? ואם תאמר שהיא אסורה בת יתרו מי התירה לך ? ויש להתבונן, איזו מין טענה היא זו? הרי משה גיירה! אלא שסברתו היתה שהמצוות, הן אנושיות מפי משה , ולכן אין בהן תוקף גדול ואפשר לחלוק עליהן. במעשהו של זמרי כביכול טען שגיור זו המצאה, ואין הבדל מהותי בין העמים, לכן השמידו ה' יתעלה. גם בין העובדים לבעל פעור, היו סברות שונות. היו שחשבו שהם עושים בזה מצווה, כיוון שמבזים בכך את האליל בעשיית צרכיהם בפניו, ובכל זאת נשמדו . לכן כתב "עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ".
מכאן למדים, שכל מניע לעבור על דבר ה', אפילו שסברא אנושית מראה שלכבוד ה' הוא, או לקירוב התורה לעם ישראל, או לפתרון בעיות הדור, מ"מ אין לו כל מקום. אם ציוותה התורה שכך הלכה, אין מניע בעולם שמתיר פרצת הציווי.
הדרך שהחיים האלוהיים יופיעו בקרבנו היא ע"י התדמות אל ה', בהליכה בדרכי התורה, בלא כל חיסרון או תוספת, אף לא בהלכה אחת. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: