בפרק מ’ הפותח את חטיבת נבואות הנחמה בישעיהו” מנחם הנביא את ישראל. נחמתו איננה שגרתית” אלא יש בה חידוש: מצד עצמה אין ישראל ראויים עדין לשמוע אותה בהווה. על כן הנביא נשען על מה שיתגלה לישראל רק בעתיד על ידי הנביאים – “נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם”. כלומר ישעיהו הנביא מגלה סוד וחושף נחמות אשר טרם נאמרו” והנביאים ישמעו אותן לראשונה בעתיד – “דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ”. כשישעיהו מדבר אל בני העם” טרם נרצה עוונם” ואף טרם החלה הגלות הכללית של העם. אך בעתיד יגיע זמן שבו יושלם חטא העם. ישעיהו מודיע זאת מלכתחילה” ובכך נוצר מגע לכל דורות ישראל עם אותה הבשורה הגדולה.
ובכן” מה יהיה תפקיד הנביאים בעתיד? לנביאים יש תפקיד חשוב בהכשרת הדרך לאמונת הגאולה ולהתרחשותה. לאחר שנות הגלות הארוכות יש צורך בגורם מתוך ישראל אשר יפתח את פתח האמונה בה’. על כן” הקב”ה ישלח את הנביאים לפרוץ את התפישות הגלותיות” ולשוב אל אמונה גדולה בה’. הנביאים ורוח הקודש הם ה’שגרירים’ של ה’ אצל עמו. מתבררת כאן קרבתה של הגאולה לישראל – כח הנחמה מצוי בתוך ישראל” ומהם הוא יצמח. בעובדה זאת עצמה מצויה נחמה גם בטרם הגיעה העת שבה ישמיעו הנביאים את אותן הנבואות.
על ידי הנביאים תתגלה לפתע בעתיד דעת ה’ חדשה. גדולת ה’ תופיע כדבר הברור מאליו והגלוי לעין כל” כך שלא תהיה עוד שום קושיא על שלטון ה’ בעולם. כולם ידעו ויבינו כי אין כח בעולם שיכול לעמוד מול הקב”ה” משום שהוא לבדו בורא העולם – “מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם… הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל” (פסוקים יב” טו).
ניצחון על מעכבי הגאולה
ישעיהו מספר כי בעתיד” לא די בכך שהנביאים יהיו מבשרי הגאולה” אלא הם יובילו גם את הניצחון על האויבים שינסו לעכב את הגאולה. בפסוק ו’ אומר הנביא: “קוֹל אֹמֵר [מן השמים ייאמר בעתיד לנביא]: “קְרָא” וְאָמַר [הנביא]: “מָה אֶקְרָא”…”? – “כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה” – הקול מתגלה לנביא פעם נוספת ומצווה עליו להודיע ולגלות את אפסיות הכוח האנושי לעומת היכולת האלוקית. לאחר שהקול בישר על סלילת הדרך לגאולה” הוא מתמודד גם עם כל מעכבי הגאולה ומכריז: דבר ה’ נצחי” וכל הבשר נובל וחולף. הקשיים הרבים אשר צפויים לעם ישראל בגאולה נדחים על ידי הנביא כלאחר יד” במילים ספורות: “יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה’ נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם. יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם” (ו-ח).
כל אלו נכללים בנבואת ישעיהו הייחודית על הנבואה שתתגלה בעתיד בלבד. בהווה” ישראל עדיין אינם יכולים להבחין בכך שכל בני האדם הם כציץ נובל. ישראל רצוצים וכואבים תחת מגפי האומות החזקות. אך בעתיד הדבר יתגלה בבירור” וישעיהו מרגיל את ישראל כבר בהווה לשפוט את התרחשויות המציאות באופן זה.
ולסיכום: הנחמה העתידית של הנביאים מתחילה לנחם אותנו כבר בהווה.
לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר
