מְגִלַּת שָׁאוּל 8
לִפְנֵי שֶׁנִּפְרַדְנוּ אָמַר לִי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא:
– אַתָּה עוֹמֵד לִפְגֹּשׁ בַּדֶּרֶךְ שָׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים. כַּמּוּבָן אֵין זֶה מִקְרִי. הֲרֵי אֵין מִקְרֶה בָּעוֹלָם” הַכֹּל מד’. הַפְּגִישׁוֹת הָאֵלֶּה בָּאוֹת לְלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת דַּרְכְּךָ בֶּעָתִיד” בְּתוֹר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
– זוֹ הֲכָנָה…
— כֵּן” זֶה לִמּוּד. קֹדֶם תִּפְגֹּשׁ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: נִמְצְאוּ הָאֲתוֹנוֹת שֶׁחִפַּשְׂתָּ. עַכְשָׁו אָבִיךָ לֹא מֻדְאָג בִּגְלָלָן אֶלָּא בִּגְלָלְךָ. לְאָן נֶעֱלַמְתָּ” מַדּוּעַ לֹא חָזַרְתָּ הַבַּיְתָה [1] הֵבַנְתָּ” תַּלְמִידִי הַיָּקָר?
– כֵּן” אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵבַנְתִּי. אֲפִלּוּ הֵבַנְתִּי שְׁנֵי דְּבָרִים. דָּבָר רִאשׁוֹן” גַּם אֲתוֹנוֹת זֶה חָשׁוּב. בִּכְלָל רְכוּשׁ הוּא חָשׁוּב. אִי אֶפְשָׁר לִבְנוֹת חַיֵּי יָחִיד וְגַם לֹא חַיֵּי הָאֻמָּה בְּלִי רְכוּשׁ. אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה.
אוּלַי אָדָם יָחִיד יָכוֹל לִהְיוֹת פָּרוּשׁ מִן הַחַיִּים” וְלִחְיוֹת כִּמְעַט מִלֹּא כְּלוּם” וְלִשְׂמֹחַ בַּזֶּה אִם הוּא צַדִּיק גָּדוֹל. אֲבָל אֻמָּה שְׁלֵמָה לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ זוֹ. הִיא זְקוּקָה לִרְכוּשׁ.
– יָפֶה מְאֹד הֵבַנְתָּ שָׁאוּל. וּמָה הַלִּמּוּד הַשֵּׁנִי ?
– אֲדוֹנִי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” אָמְנָם רְכוּשׁ הוּא חָשׁוּב” אֲבָל לֹא הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר. הָרְכוּשׁ אֵינוֹ מַטָּרָה אֶלָּא אֶמְצָעִי.
הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא עֲבוֹדַת ד’. מִצְווֹת בֵּין אָדָם לד’ וּמִצְווֹת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
מָה הַתּוֹעֶלֶת בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לִי אֲתוֹנוֹת” אִם אֲנִי גּוֹרֵם בַּעֲקִיפִין צַעַר לְאָבִי בִּגְלָלָן.
צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת” קַל וַחֹמֶר אֶת אַבָּא.
– יִישַׁר כּוֹחֲךָ שָׁאוּל יַקִּירִי. תֵּכֶף תִּשְׁמַע עַל הַפְּגִישָׁה הַשְּׁנִיָּה.