פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו.

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו.

מצווה מן התורה על מלך ישראל לכתוב ספר תורה נוסף” לבד מהספר שכל אדם מישראל מצוּוה לכתוב לעצמו. הספר הקטן הולך כקמיע על זרועו” “לֹא יָזוּז מִלְּפָנָיו…יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהוּא עִמּוֹ. נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ. יוֹשֵׁב בַּדִּין וְהוּא עִמּוֹ. מֵסֵב וְהוּא כְּנֶגְדּוֹ”1. אחת הסיבות שהתורה מציינת מצווה זו” היא “לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו”1. ובאמת” מדוע שלא ירום לבבו” הרי הוא נבדל מאחיו ובידו סמכויות רבות וכבוד שאין לאיש מישראל” והוא “ראוי להתרומם ולהתגדל”” כדברי הרמבן המובאים בסוף” וכפי שהרמב”ם מפרט באריכות את מנהגי הכבוד במלך : “”כָּבוֹד גָּדוֹל נוֹהֲגִין בַּמֶּלֶךְ. וּמְשִׂימִין לוֹ אֵימָה וְיִרְאָה בְּלֵב כָּל אָדָם. … אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ. וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְאוֹ. וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ. וְלֹא בְּכִתְרוֹ. וְלֹא בְּאֶחָד מִכָּל כְּלֵי תַּשְׁמִישָׁיו. וּכְשֶׁהוּא מֵת כֻּלָּן נִשְׂרָפִין לְפָנָיו… וְכָל הָעָם בָּאִין אֵלָיו בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְעוֹמְדִין לְפָנָיו וּמִשְׁתַּחֲוִים אַרְצָה. אֲפִלּוּ נָבִיא עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מִשְׁתַּחֲוֶה אַרְצָה”.
המלך מוציא את העם למלחמות ” “כָּל הַמּוֹרֵד בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְהָרְגוֹ… וְכֵן כָּל הַמְבַזֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ אוֹ הַמְחָרְפוֹ יֵשׁ לַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְהָרְגוֹ… “וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ.”
אדרבא” כיוון שלמלך ישראל יש סמכויות יכולת וכבוד גדולים כל כך” הוא חייב בענווה יתרה כדי לבצע את שליחותו האלוהית כראוי. יותר מכל הוא צריך להמליך את ה’ עליו” כמי שאין לו דבר מעצמו” כהתנהלות דוד המלך. ואם כך עשה תופיע דרכו מלכות ה’ בארץ” ובאמצעות הנהגתו יצאו לפועל כל האידאלים האלוהיים.
הגאווה עולה על לב האדם כאשר הוא מרגיש שהוא המקור – לו הכוח או החכמה” לו היופי או העשירות. עיסוק המלך בתורה לשמה אינו מאפשר תקלה מעין זו. המלך מכיר שאין הוא מקור החכמה אלא רק צינור להופעת הדרכת התורה בארץ” כעבד ה’ הרועה את עמו באימה יתרה שמא יחסיר דבר משליחותו.
לכן מצווה על המלך לכתוב שני ספרי תורה – אחד ככל אדם מישראל” למען ינהיג חייו הפרטיים ע”פ דבר ה'” ואילו הספר השני הוא “כתיבה מיוחדת בתור מלך מושל על העם ומנהיג את החיים החברותיים של הכלל” . ספר זה הוא שורש והשראה להנהגת המדינה של המלך. “וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.”
גינוני המלכות בישראל נועדו כדי שיכבדו את המלך ויקבלו מרותו מצד חשיבות שליחותו האלוהית” לכן “הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו” ” אך לא כדי להתגאות כגינוני מלכי הגויים. אדרבא” התורה “מַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה” . גם סמכויותיו ויכולתו” לא נועדו שיעשה ככל העולה על רוחו” אלא כדי שדבר ה’ ינהיג את ישראל כמערכת משומנת ללא מעצורים. כמו כן” כיוון שבטל הוא אל מצוות ה'” עליו להתייעץ עם חכמים גדולים ממנו” ומחויב לשמוע בקול הנביא” ובחלק מן הדברים אף חייב הוא הסכמת סנהדרין.
ביחס לעמים אחרים נוהג הוא בגאווה לאומית” אך ביחס לעם ישראל הגאווה פוגעת בתפקודו כמלך. “כְּדֶרֶךְ שֶׁחָלַק לוֹ הַכָּתוּב הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל. וְחִיֵּב הַכּל בִּכְבוֹדוֹ. כָּךְ צִוָּהוּ לִהְיוֹת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ שָׁפָל וְחָלָל שֶׁנֶּאֱמַר: ‘וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי’ . וְלֹא יִנְהַג גַּסּוּת לֵב בְּיִשְׂרָאֵל יֶתֶר מִדַּאי” שֶׁנֶּאֱמַר: ‘לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו’. וְיִהְיֶה חוֹנֵן וּמְרַחֵם לִקְטַנִּים וּגְדוֹלִים. וְיֵצֵא וְיָבוֹא בְּחֶפְצֵיהֶם וּבְטוֹבָתָם. וְיָחוּס עַל כְּבוֹד קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים. וּכְשֶׁמְּדַבֵּר אֶל כָּל הַקָּהָל בִּלְשׁוֹן רַבִּים יְדַבֵּר רַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: ‘שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי’ . וְאוֹמֵר: ‘אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וְגוֹ’ . לְעוֹלָם יִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה יְתֵרָה. אֵין לָנוּ גָּדוֹל מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ וְהוּא אוֹמֵר: ‘וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם’ . וְיִסְבּל טָרְחָם וּמַשָּׂאָם וּתְלוּנוֹתָם וְקִצְפָּם כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק. רוֹעֶה קְרָאוֹ הַכָּתוּב. לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ. וְדַרְכּוֹ שֶׁל רוֹעֶה מְפֹרָשׁ בְּקַבָּלָה: ‘כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא וְגוֹ’ ” .
מעניין זה לומד הרמב”ן4 הדרכה מדותית השייכת לכל אדם מישראל” ולא רק למלך. וביחוד צריכים להיזהר בעלי שררה כמנהלים” מורים” מפקדים ואפילו הורים” שלא יתגאו על אלו שממונים עליהם” אלא ימשיכו בענווה את ההנהגה האלוהית דרכם. וכך לשונו: “נרמז בכאן בתורה איסור הגאות. כי הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב” וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך. כי בראוי להתרומם ולהתגדל” יזהירנו להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים ממנו! כי הגאוה מדה מגונה ונמאסת אצל האלהים” אפילו במלך” כי לה’ לבדו הגדולה והרוממות” ולו לבדו התהלה” ובו יתהלל האדם. כענין המבואר על יד המלך שלמה: ‘תּוֹעֲבַת ה’ כָּל גְּבַהּ לֵב’ ” וכתיב ‘כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי וגו’.”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵא-לֹהֵי אָבִיו יִצְחָק
Shape-2
machon
חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּה’ יְשֻׂגָּב. לפ’ ויצא/ זיו רוה
Shape-2
machon
בִּרְצוֹת ה’ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ
Shape-2
machon
ווַיֵּעָתֶר לוֹ ה’
Shape-2
machon
כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה
Shape-2
machon
ברכת אברהם לדורות
Shape-2
machon
הִתְחַדְּשׁוּת וְתִקְוָה. ליום הכיפורים
Shape-2
machon
שִׁתּוּף הָרַחֲמִים בַּדִּין. לפ’ בראשית/ זיו רוה
Shape-2
machon
אנחנו בע”ה נצליח
Shape-2
machon
וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן