יש אומרים שאדם צריך שמונה שעות שינה” ויש אומרים שדי בשש שעות. אמנם זהו דבר שלא ניתן להיקבע ב’סיטונות'” והוא משתנה מאדם לאדם. מחבר הספר ‘נוצר חסד’ היה זקוק במיוחד לשינה. מותר לישון יותר כדי שהמוח יהיה פנוי” וזה עדיף על מיעוט מופרז של שינה המביא לטמטום. כשה”חפץ חיים” זצ”ל היה רואה בחורים בישיבתו בראדין שלמדו מאוחר בלילה” הוא שלח אותם לישון. הוא פירש להם כך את הפסוק במשלי : “עד מתי עצל” – עד מתי אתה מתעצל ללכת לישון. “תישן”! אם לא תישן עכשיו “מתי תקום משנתך”? על כל פנים השינה היא הכרחית וחיונית לאדם” מי יותר ומי פחות. “האומר: שבועה שלא אישן שלושה ימים” מלקין אותו וישן לאלתר” . שלושה ימים רצופים בלי שינה אינם שייכים למציאות החיים ומהווים סכנת נפשות. אבל אין לישון יותר מדי” חס ושלום. יש פסוקים בספר משלי בגנאי ריבוי השינה המובאים בספר ‘מסילת ישרים’. אבל מיעוט נכון של שינה מצטרף לרוב של עֵרות רוחנית.
מיעוט שיחה שייך לאותו חשבון. “אל תרבה שיחה” ” והיזהר מלשון הרע ודברים בטלים. “ודברת בם” – “בם ולא בדברים אחרים” . כל שכן שתלמיד חכם” אין לו להפקיר את דיבורו. אבל” מצד שני” אין להיות מוזר ואילם. “מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאילם. יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר: ‘צדק תדברון’ ” . יש לדבר דברים נצרכים ולא דברים שיש בהם קלקול. “כאילם” – אבל לא אילם ממש” מה שעלול לגרום עלבון לאחרים. צריך להיות מעורב עם הבריות ולעסוק בשיחה באופן נכון” בנעימות של “ואהבת לרעך כמוך” ” בתור מיעוט שמצטרף אל הרוב. פעם נפגשו כמה תלמידי חכמים” ואחד מהם התבטא בלשון לא כל כך נקייה. אבא הרב זצ”ל עמד שם והגיב שכיון שחז”ל אמרו: “אפילו שיחת חולין של תלמיד חכם צריכה תלמוד” ” לכן ראוי לתלמידי חכמים לסדר את שיחת החולין שלהם כך שיהיה מה ללמוד ממנה .