האור והחושך בעתיד

בפרק זה מופיעים תיאורי הגאולה והטובה שתהיה לעתיד לבוא. תיאור הגאולה נפתח בהארת אור ה’ על ישראל – “קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח”. מודגש בנביא כי אין מדובר בזריחת האור מתוך ישראל עצמם. מדובר בהזרחת אור ה’ עליהם. אורו יאיר על ישראל” ויציל אותם מן החושך והערפל המחשיכים את העולם כולו. בפסוק ב נאמר: “כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים”. הקב”ה מאיר באורו בעוד שהמצב בעולם גרוע וקשה – החשכה גדולה.
מאליה מתעוררת השאלה – מדוע יש צורך בחושך גדול כל כך בגאולת ישראל? האם לא היה מתאים יותר כי הארת ישראל תאיר באופן מידי את העולם כולו?
במדרש בראשית רבה (ו ג) חז”ל מבארים את סיבת ההחשכה: “רב נחמן אמר: כל זמן שאורו של גדול קיים – אין אורו של קטן מתפרסם” שקע אורו של גדול – מתפרסם אורו של קטן. כך כל זמן שאורו של עשֵׂו קיים – אין אורו של יעקב מתפרסם” שקע אורו של עשו – מתפרסם אורו של יעקב” הדא הוא דכתיב (ישעיהו ס א-ב): ‘קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ’ וגו'”. על פי מדרש זה” אין זה מקרה שחשכה מכסה את העולם בזמן הארת אור ה’ על ישראל. רק כאשר יחשיכו האורות המדומים שהתפשטו בתרבויות מכח עשיו” יתפנה המקום בלבם לחזות באור ה’.
אמנם החושך הפרוס על פני העולם” ישתנה בזכות האור על ישראל. ההבדל בין החושך העולמי לבין האור על ישראל” מביא לכך שכל האומות נמשכים אל האור” והם מתבטלים לישראל. הנביא מתאר כיצד הגויים מכפיפים עצמם לישראל” מביאים את ישראל לארצם” מביאים להם את כספם” בונים את הארץ” ועוד – “וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ” (י). מצבם של ישראל ישתנה מן הקצה אל הקצה: “תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר” (טו).
בפסוק יב מתבאר כי פניית האומות לגאול את ישראל ולבנות את ירושלים לא תהיה התנדבות גרידא מצד האומות; הנביא מודיע כי חייו של כל גוי יהיו תלויים בישראל באופן ניכר ומוחש. ההתמסרות לבניין עם ישראל תהיה קיומית לאומות. גוי שלא יעבוד את ישראל יחרב: “כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ”. אפילו הגויים הרחוקים שלא היה להם כל קשר עם ישראל לאורך השנים” יקומו וישיבו את ישראל לארץ: “כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק” (ט)
הטובה שייטיבו כל האומות לישראל איננה משלימה ‘רק’ את כל חסרונותיהם של ישראל אלא גם מטיבה להם טובות שלא היו להם לפני כן: “תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב [‘במקום הנחושת שנטלו האומות ממך” אביא במקומו זהב’. מצודת דוד] וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה” (יז-יח)
אף שכל הגויים הם שיבנו את חומות ירושלים” ירושלים לא תיקרא על שמם” ואף לא על שם עם ישראל. בפסוק יד נאמר שיקראו לציון “עִיר ה’ צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל”; ‘ירושלים’ תיקרא רק על שם ה’. המשמעות העמוקה של שם זה מתבארת במדרש זוטא (שיר השירים א” א): “שבעים שמות קרא לירושלים… נקראה ‘עיר דוד'” שנאמר (שמואל ב ה” ז): ‘וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד’. ומפני מה נקראת על שם בשר ודם? אלא שהיה גלוי לפני הקדוש ברוך הוא שבשר ודם בונה אותה ובשר ודם מחריבה” אבל לעתיד לבֹא היא נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא” שנאמר: ‘עִיר ה’ צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל'”.
לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר