בשמחה ובטוב לבב

תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל” בפסוק זה מבארת התורה מדוע תתממש כל הפורענות המוזכרת בפרשת התוכחה שבפרשתנו.
והדבר תמוה כיצד יתכן שמפני שאדם לא עירב שמחה בעבודת ה’ שלו” זה יכול לגרום לכל הפורענות הזו?. “גם אם נאמר שהשמחה היא חלק מפרטי קיום המצוות” האם בשל חסרון של פרט בפרטי המצוות” ראוי שתבואנה קללות כאלה?!”. כך שואל הרב אביגדור נבנצאל שליט”א בשיחותיו לראש השנה . והוא עונה” “שכל המקיים את התורה בשמחה” מובטח שירצה תמיד להוסיף עוד ועוד” עבודת ה’ בשמחה היא עדות על הזדהות פנימית של האדם עם המצוות” וראיה לכך שהוא מבין את מעלתן העצומה… אבל מי שמקיים מצוות בהרגשת כפיה… גם אם כרגע הוא נזהר בקיומן… מעידה התורה שסופו הסביר הוא” שיעזוב אותן כליל!”. ועל זה מוכיחה התורה את האדם” “שאם ימשיך לקיים את מצוותיו הקפואות” הרי שבניו או תלמידיו יספגו את חוסר החיות שבתוכו” והם יממשו כבר את רצונו הכמוס”. ומכאן קצרה הדרך לעזיבת התורה והמצוות בכלל חלילה.
כך גם מלמדנו מרן הרב קוק זצ”ל” “העונג והשמחה… מוכרחים להיות מתלווים אל כל עסק רוחני. רק כשיתענג האדם וישמח במעשה הטוב והישר” אז יהיה חרוץ לעשותם בתכלית שלמותם ולהוסיף עליהם מדי יום ביומו”. מתוך עונג ושמחה במצווה בא האדם להתאמץ יותר ולהוסיף בקיום המצוות. ודבר נוסף אומר הרב” “רק כשיש עונג ושמחה פנימית בלב מצורפים למעשה הטוב והצדק” אז הם מתבססים באדם להיות קבוע בדרכי האל הטוב ברוך הוא” וממקור נפשו ימצא מים חיים… להשכילו ולהדריכו באורחות חיים” (מאמר העונג והשמחה ב’עקבי הצאן’). זוהי הערובה להיקבע בדרך התורה והמצוות” אומר הרב” כך זה מתבסס באדם מתוך החיבור הפנימי שלו אל המצוות” והם משכילים ומדריכים אותו לכוון את חייו באורח חיים ישר ונכון.
דורנו” שהוא דור נפלא” כמו שכותב הרב זצ”ל במאמר הדור” רוצה לעבוד את ה'” ללמוד תורה ולקיים מצוותיו בשמחה ובטוב לבב. לשם כך הוא צריך. א. דוגמא אישית מהוריו וממחנכיו” כשהוא רואה אותם מקיימים את המצוות בשמחה” מתוך הזדהות פנימית” קיום שלם ואמיתי בלי חיפוש קולות שונים ומשונים שלעיתים עוקרים את המצווה משורשה” אז הוא מתחבר” הוא גם רוצה לזכות לשמחה הזו” לשלמות הזו” ואם עדיין אינו מקיים הכול לפחות הוא זוכה להבין ולראות שזה חי” שהמצוות מביאות עונג ושמחה” ממילא הוא ישאף וירצה להגיע לדרגה הזאת.
ב. הנשמה הגדולה שלהם זקוקה לחיבור אל מטענים של שמחה” הן בצד הלימודי – מגע בתורת החסידות כמו שכותב הרב זצ”ל ( גנזי הראיה)” “לימוד השמחה בכל טהרה ובהירותה… אור עולם זה נסתתר הרבה מאוד בייחוד ע”י חשכת הגלות… וחזרה ונעורה ע”י גדולי החסידות.” – והן מצד הרגש” ניגון ושירה על טהרת הקודש. כל אלו יביאו את נערינו הנפלאים אל החיבור הנכון אל כל דבר שבקדושה ויזכו על ידי כך לגלות את האור הגדול השוכן בקרבם.