ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


כוח הרצון בנישואין (ג')

אסתר אברהמי

בחלק זה של המאמר אעלה נקודות נוספות המניעות את כוח הרצון, בנוסף למחשבה ולרגש שבהם עסקנו במאמר הקודם.
" הנאה - כשעולה מחשבה שיש בה הנאה, המנוע הפנימי מתעורר לפעולה. לדוגמה, האיש מתעורר בבוקר, מבלי רצון לקום. תוך כדי כך, הוא נזכר, שהיום הוא יוצא עם אשתו לבילוי משותף. ההנאה הצפויה לו, מתניעה את כוח הרצון והוא קם בזריזות. לכן בני הזוג זקוקים למחשבות של הנאה ושמחה. כן, גם כשנשואים אפשר להרגיש כך, בין זמני העומס והאחריות. לדוגמא: כאשר אשה רואה שבעלה שמח כשמגיע לארוחה, מתעורר בתוכה רצון שנותן כוח לבשל. או שתרצה להיות מוכנה בזמן לנסיעה, כי היא יודעת עד כמה זה חשוב לו והיא רוצה לשמח אותו. כשהאיש רוצה לראות את אשתו שמחה, הוא יזדרז לתקן את מה שביקשה, או להפתיע אותה במילוי משאלת לבה.
" תקווה לשינוי - חיי הנישואין מזמנים התמודדויות וקשיים. אם יש תקווה לשינוי, מתעורר רצון לעבודה פנימית, גם אם צפוי תהליך קשה. כשלא מאמינים ששינוי אפשרי בכלל, מרבים בדרך כלל להתלונן ולספר ולתאר, עד כמה "אני מסכנה ממנו... תראו איזו התנהגות יש לו... ואני - רק סובלת ועושה ה-כ-ל כדי שיהיה טוב. אבל הוא...". נשים שנמצאות בתחושת מסכנות, נראות חלשות בעיני עצמן ובעיני הסביבה ומזינות עצמן מתחושת עליונות על בן הזוג, כי "אני לא כמוהו.." . כשאין רצון, אומרים שאין סיכוי ולכן אין מה לנסות. הידיעה והאמונה שייתכן שינוי ממריצה את הרצון, אפילו להתחלה מינימאלית. כשנוכחים בשינוי, מתעורר רצון חזק יותר להמשיך בשינוי וכן הלאה.
" ציור מציאות יוצר מציאות - בני זוג שמציירים יחד מציאות שהם רוצים לחוות בחייהם, תתעורר בהם מוטיבציה לפעול ליצירת המציאות הרצויה. האתגר המשותף מעורר את הרצון וממלא כוחות לשינוי והתפתחות זוגית.
" תחושת קבלה עצמית - הכישלונות הם לא האישיות שלי. אלו הרגלים שנוצרו במהלך החיים ואפשר להחליף אותם בהרגלים אחרים. בתחושה כזו נוצרת פתיחות ומוכנות לשינוי.
כאשר זוכים לחשוב מתוך אחריות ותקווה, הרגש החיובי מתעורר ואיתו גם ההנאה שבנתינה תוך כדי הקבלה העצמית. מתוך כך ניתן לפעול בכלים המניעים בפועל את הרצון. כגון:
" תחושת הבחירה - הבחירה, היא הפעולה הראשונה של בחיר הנבראים. לכן כשבן הזוג מחליט להשתנות ולא מתוך תכתיבים, הוא כבר פנוי לשינוי.
" שימוש בהיגיון - כשיש הסבר מתקבל על הדעת, יש רצון להתנסות בשינוי. לדוגמא, הרעיון שבני הזוג הם שני חלקי השלם מתקבל כהגיוני ונכון וממנו אפשר לתרגל מחשבה כזאת ולהתנסות בה: "עתה הבנתי שאשתי חלק ממני. לכן אם אפגע בה, אפגע בעצמי..."
" שינוי שפת דיבור:
משפה פאסיבית שאין בה רצון ואחריות, כמו: "קרה לי...", "מצאנו את עצמנו...", "ככה זה נוצר"... לעומת שפה אקטיבית שמניעה לפעולה: "כשאני עושה/אומר... יצרתי מצב ש...".
ומשפה שלילית כמו: "אנחנו לא מצליחים... קשה לנו... לא הולך לי... לשפה חיובית: "אם אני אעשה... נראה שאצליח וגם כשקשה אמשיך ... זה ילך לי כאשר אעשה...".
משפה תלותית (בד"כ מאשימה): "אבל הוא כל הזמן עסוק ולא מתייחס אלי" לשפה עצמאית "אני אברר אתו איך נוכל למצוא זמן לעצמנו".
" גילוי סקרנות - סקרנות בבניית קומה נוספת בנישואין, מפיחה בהם כוחות חיים ומרץ לפעול לשינויים ולחוויות משותפות.
" אימון שרירי הרצון - כשמאמינים בשינוי, פועלים גם אם קשה. במשך הזמן כשחווים הצלחה, מתעורר הרצון להתמיד והקשיים פוחתים. למשל, מי שאינו רגיל להחמיא, מרגיש שזה מלאכותי ולא טבעי לו. ככל שיחמיא והקשר הזוגי יתחזק, המחמאות יהיו חלק טבעי בחייו.
התרגול יוצר הרגלים. האימון יוצר אמון בתהליך. בפעמים הראשונות, צריך להתאמץ יותר כדי לצאת מאזור הנוחות שמורגלים בו. חשוב להתאמן בהתחלה בדברים קטנים. לאחר שישנה הפנמה, עוברים לתרגול נוסף. ההצלחה מעודדת להמשיך ולהתקדם והרווחה ההדדית ביניהם, נותנת מוטיבציה להמשך.
.........................
לאחר כמה מפגשים שבהם נאוה הפנימה את הדרך לגילוי הרצון, הזמינה את בעלה, מרצונו כמובן, להתנסות ביחד, בגילוי סוד הקשר הזוגי המיוחד רק להם. התחושה החיובית, האחריות והנינוחות שהקרינה, הקבלה והסקרנות, העירו בבעלה את הרצון להיות שותף ביצירת שינוי, שיעמיק את הקשר הזוגי ביניהם.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: