אִם כֵּן שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא אָסַף אֶת כָּל הָעָם בַּמִצְפָּה כְּדֵי לִבְחֹר מֶלֶךְ עַל פִּי ד'[1].
הוּא רָשַׁם עַל פְּתָקִים שֵׁם כָּל שֵׁבֶט” שָׂם אֶת כֻּלָּם בַּכְּלִי” עָמַד מוּל הָאוּרִים וְהַתּוּמִים” הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לַכְּלִי וְיָצָא פֶּתֶק שֶׁל בִּנְיָמִין [2].. אַחַר כָּךְ עָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר עִם שְׁמוֹת הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין” וְעָלְתָה הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי” מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי. וְאַחֲרֵי כֵן” מִתּוֹךְ שְׁמוֹת כָּל הָאֲנָשִׁים בְּמִשְׁפְּחוֹתֵינוּ ” עָלָה שְׁמִי [3].
חִפְּשׂוּ אוֹתִי וְלֹא מָצְאוּ אוֹתִי” כִּי הִתְחַבֵּאתִי בַּבַּיִת בּוֹ שָׁמְרוּ אֶת כָּל הַצִּיּוּד שֶׁהָאֲנָשִׁים לָקְחוּ לַנְּסִיעָה [4]. נוֹרָא הִתְבַּיַּשְׁתִּי. מִי אֲנִי” הַקָּטָן הַדַּל. אֲבָל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוֹדִיעַ לְכֻלָּם בַּנְּבוּאָה “הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים” [4]. הֵם רָצוּ ” מָצְאוּ אוֹתִי שָׁם” הֵבִיאוּ אוֹתִי” וְהִצִּיבוּ אוֹתִי בְּתוֹךְ הָעָם. כָּל כָּךְ הִתְבַּיַּשְׁתִּי. אֲנִי יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם מִשִּׁכְמִי וָמַעְלָה [5]” וְזֶה מֵבִיךְ עוֹד יוֹתֵר.
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא פָּנָה אֶל הָעָם וְאָמַר:
– “הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ד'” כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָעָם” [6].
לֹא יָדַעְתִּי אֵיפֹה לְהַחְבִּיא אֶת עַצְמִי.
וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ וְקָרְאוּ “יְחִי הַמֶּלֶךְ !” [6] .
אָז קָרָא שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא בִּפְנֵי כָּל הָעָם אֶת מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה” כָּתַב בַּסֵּפֶר וְהֵנִיחַ אוֹתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ [7].
הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה” אַךְ מִלְּבַד שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד” אֲנִי בִּכְלָל לֹא רָגוּעַ.
בַּפַּעַם הַבָּאָה אַסְבִּיר לָכֶם לָמָּה.