מדוע סירב יונה להינבא לנינוה עד שהוא היה מוכן למסור את נפשו ולמות” ובלבד שלא לבצע את השליחות לנינוה?
לימדונו חז”לְ (בראשית רבתי פרשת נח עמוד 59) שיונה התרעם על שהקב”ה שולח אותו להיות נביא לגויים: “בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליונה: ‘קום לך אל נינוה’ (יונה א” ב)” אמר לו יונה: רבון העולמים! מה נשתניתי אני מן הנביאים שהם מתנבאין ממקומן אל העיירות ועל האומות ולי אתה אומר לך אל נינוה?”
אף שמצאנו נבואות של נביאים אחרים שמופנות לאומות” יונה הוא הנביא הראשון שנדרש להפנות את הנבואה אל הגויים. יתרה מזו: יונה הוא הנביא היחיד שנשלח לנבא אל הגויים במקומם ולא מארץ ישראל. בנבואתו של יונה אל נינוה יש חידוש עצום” ולמעשה – הליכה נגד היסודות הבסיסיים ביותר של הנבואה: הפניית הנבואה אל אומות העולם לכאורה” לא תיתכן נבואה לאומות העולם: “נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה’ אלוקיך” (דברים יח” טו). ומוסיף הספרי (שם” פיסקא קעה) – “‘מאחיך’ – ולא מאחרים [=לא יתכן שהנביא יהיה גוי]. ‘יקים לך ה’ אלהיך’ – ולא לגוים” [=שגם נביא מישראל אינו מנבא אלא לישראל]. חוסר ההיתכנות של פניית הנבואה לגויים נובע מכך שמהות הנבואה אינה רק גילוי העתיד באופן כללי באשר הוא” אלא היא ביטוי של השכינה אשר שורה דווקא בישראל.
ואכן” בכל תקופת הזוהר של עם ישראל” עד נפילת מדרגתו הרוחנית” אף נביא לא ניבא לאומות” וכל שכן שלא נשלח אליהן כדי להוכיח אותן ולגרום להן לשוב מדרכיהן הרעות. אם כן” זו הסיבה לבריחתו של יונה: הוא אינו בורח רק מאמירת תוכן נבואי מסוים לנינוה” אלא הוא רוצה לצאת מן הארץ ולהפסיק להיות נביא” כאומר: אינני רוצה ליטול חלק בנבואה אם היא מנותקת מעם ישראל.
מה לימד הקב”ה את יונה?
כעת עלינו לבאר את השאלה: מדוע בכל זאת רצה הקב”ה שיונה ינבא לנינוה ויחזירם בתשובה?
נראה שהסיבה העיקרית לשליחותו של יונה היא רצון ה’ להוסיף נדבך חדש לתפקיד נבואה – נבואה שפונה לתקן את כל אומות העולם ולא רק את ישראל” וכפי שהקב”ה אומר בסוף הספר: “ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה”? (ד” יא). הקב”ה לימד את יונה על חשיבותה של כל ברייה באשר היא. כך למד יונה על בשרו במעשה הקיקיון – הקב”ה משגיח באופן ישיר על כל הבריאה” ולנבואת ישראל יש אחריות עליה.
יש כאן חידוש עצום! שליחת נביא ה’ לאנשי נינוה אינה רק נתינת ערך לקיומם” אלא בעיקר פנייה ישירה של הקב”ה לאומות. זהו חידוש היסטורי בדרכי ההשגחה של הקב”ה: “לדעת כי השגחת השם יתברך בכל – בכלל ובפרט ואפילו ברשעים ואפילו בשאר בעלי חיים. הדא הוא דכתיב (יונה א” ב): ‘קום לך אל נינוה וגו'” הרי השגחה פרטית ואפילו על רשעים ואפילו על שאר בעלי חיים דכתיב בסוף הענין (שם ד” יא): ‘ובהמה רבה'” (ספר תורת המנחה לר’ יעקב סקילי” תלמיד הרשב”א” פרשת צו” דרשה לז).
החידוש בספר יונה אינו רק שלכל בריה יש תפקיד” אלא שלכל בריה יש קשר קבוע ישיר עם הקב”ה” והשגחתו חופפת עליה. ממילא” ראוי שגם הנבואה – הדרך הראשית של הופעת רצון ה’ בעולם בפועל – תפנה לתיקון כל הבריות באשר הן.
הקב”ה ייעד ליונה תפקיד היסטורי חדש” מעמד חדש בעם ישראל” ואורו עתיד להשפיע עד הגאולה העתידה. וכפי שנאמר ב’קול התור’ (ב” א” סעיף עה) – יונה הניח את היסודות למשיח בן יוסף: “מוכיח לתשובה – לא רק לישראל אלא גם לאומות העולם” בטוריה [=במזלו] של יונה הנביא שהיה משיח בן יוסף בדורו כמבואר במדרשים ובזוהר הקדוש”.
הקב”ה מייעד ליונה תפקיד חשוב בתיקון מעמד הנבואה. הוא רוצה שיונה יפתח מגמה של תיקון אידאלי עליון – תיקון כל העולם מכוחה האלוקי של נבואת ישראל. המגמה של הנביאים לתיקון העולם כולו” אשר תחילתה בספר יונה” עתידה ללוות לדורות עולם את כל המציאות ולהביאה לתיקונה השלם בעתיד.
לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר
