ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישב
פרשה נוכחית: מקץ
פרשה הבאה: ויגש
 


הרוצה בתשובה

הרב יורם אליהו

אחד הדברים המרכזיים שמעכבים את האדם לשוב בתשובה זו המחשבה שמחטאיו הגדולים והכבדים אין בכלל אפשרות לשוב בתשובה, וממילא תשובתו לא תתקבל. "בעל תשובה מפחד, שעוונותיו כבר אבדוהו ושתקוותו כבר אפסה" (אורות התשובה, טז, ב). אבל בעיון במקורות אנו רואים שאין דבר שמעכב את התשובה, ואף מהמצבים היותר קשים ושפלים יכול אדם לקום, לחזור בתשובה ולהתקרב לאלוקיו.
המלך מנשה היה אחד שהכעיס את בוראו בצורה הקשה ביותר. העמיד צלם בהיכל, הרג את סבו ישעיהו הנביא (עיין יבמות מט ב) ועוד. במלחמה נגד אשור הוא נתפס, ומסופר במדרש (ילקוט שמעוני במלכים ב), ששמו אותו בחבית של נחושת, עשו בה חורים והדליקו את האש תחתיו. כיון שראה שהוא עומד למות התחיל להתפלל לכל האלילים שהכיר ולא הייתה עבודה זרה בעולם שלא הזכיר, וכיוון שלא הועיל לו, נזכר בגירסא דיינקותא שלו ואמר: אני זוכר שאבא שלי לימד אותי את הפסוק 'בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלוקיך', אקרא לה', אם יענה לי, מה טוב, ואם לא, הרי הוא כמו כל אלה שהזכרתי קודם. זה ממש מזעזע, שהרי אפילו עתה אין הוא פונה לה' באמונה שלמה, אלא עושה תנאים ובודק אם ה' ישמע לתפילתו. ממשיך המדרש לספר, "והיו מלאכי השרת סותמים את חלונות הרקיע שלא תעלה תפלתו לפני המקום ואומרים לפניו, ריבון העולמים אדם שהעמיד צלם בהיכל כלום יש בו תשובה, אמר להם הקב"ה, אם איני מקבלו בתשובה הרי הדלת נעול כנגד כל בעלי תשובה". כלומר אם לא אקבל תשובתו הרי אני נועל את הדלת בפני כל בעלי התשובה שיחשבו שיש חטאים שאי אפשר לשוב מהם, לכן ממשיך המדרש ואומר "מה עשה הקב"ה חתר לו כמין חתירה אחת תחת כסא הכבוד שלו ושמע תחינתו". למדנו מכאן שגם אדם שהרשיע חלילה כמו מנשה, בשעה שהוא פונה אל ה' מתוך הידיעה שאכן הוא אדון הכל ובידו למחול לו ,אזי הקב"ה מקבל את תשובתו, מוחל לו ועוזר לו להתקרב אליו.
הרמב"ם(הלכות תשובה פרק ד') מנה 24 דברים שמעכבים את התשובה, פירט אותם וכתב על חלק מהם שאין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה, ועל חלק, שהם דברים הנועלים דרכי תשובה וכו'. ובהלכה האחרונה כתב, "כל אלו הדברים... אף על פי שמעכבין את התשובה אין מונעים אותה אלא אם עשה אדם תשובה מהן הרי זה בעל תשובה ויש לו חלק לעולם הבא". וכן לימדנו מרן הרב קוק זצ"ל "כשבאים לשוב בתשובה צריכים לדעת שאין שום מניעה בדבר. אפילו אותם כ"ד דברים המעכבים את התשובה, תכף שמבקשים ובאים לשוב עליהם שוב אינם מעכבים" (אורות התשובה,יד, ג).
בידיעה זו נתייצב לפני אלוקינו ביום הגדול, הקדוש והנורא, ונדע שגם אם הרבינו לחטוא, והתחרטנו, ושוב שבנו לחטוא, הרי ה' קל רחום וחנון, וביום הזה במיוחד הוא מחכה לפנייתנו, הוא נותן לנו הזדמנות נוספת, ואנו בבושת פנים ובתחינה נבקש, 'זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים'.
וילדינו היקרים המתמודדים יום יום עם פגעי היצר ותחבולותיו, וחווים נפילות רבות ולעתים קשות ומדכאות, אחד מתחבולותיו של היצר הוא לייאש אותם ולומר להם, אם עשית כך וכך, אתה לא שווה, אין לך תשובה, היא לא מתקבלת מאדם כמוך. תפקידנו ללמדם ששווא ידבר היצר, וכל אדם ששב אל אלוקיו באמת, תשובתו מתקבלת, כי חנוך ורחום ה', 'מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה' מלך הוא על כל הארץ ומקדש את ישראל ויום הכיפורים. גמר חתימה טובה.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: