ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישב
פרשה נוכחית: מקץ
פרשה הבאה: ויגש
 


הקשבה פנימית בנישואין (ב')

אסתר אברהמי

בשבוע שעבר, הכרנו את המושג הקשבה פנימית. בחלק זה של המאמר, נבחן אפשרויות נוספות של דיבור פנימי ובעז"ה נגיע גם אל הקול הפנימי.
תחילה, ננסה להקשיב למחשבות, בהקשבה נטולת ביקורת ושיפוט עצמי ככל האפשר. ניצור היכרות עם המחשבות. זיהוי והכרת המחשבות והאמונות, הם צעד בסיסי והכרחי בעבודה עם ה"אוטומט" המחשבתי. זוהי מודעות עצמית,שנעשית על ידי שאלות עצמיות כגון אלה:
מהן המחשבות שעוברות לי בראש? אלו מחשבות מתעוררות אצלי במצבים השונים? האם הן חיוביות? שליליות? האם הן מגיעות מהעולם החיצוני, או מהעולם הפנימי שלי? האם יש לי וודאות במחשבות הללו או פקפוק? מהי התחושה שלי בזמן שהמחשבה הזאת עוברת בראשי? נעים לי או שנגרם לי חוסר נוחות... האם יש לי רווח מחשיבה כזו? אולי רווח סמוי? האם החשיבה הזו מעודדת בניין עצמי? ועוד...
ישנן מחשבות שיוצרות מונולוג פנימי, כמו: "אני לא שווה" , "לא יכולה בלעדיו...", "היא חייבת להיות בבית כשאני מגיע...", "אשגע אותו ואנדנד לו עד שהוא יסכים..." ועוד... אלו הן הנחות יסוד, כמעין אכסיומות, ש"ברור" שהמחשבה נכונה. אמירות כאלה, הן כעין כיסוי על האני הפנימי. לכן, יש מקום לפקפק בהן ולשאול את עצמי שאלות שיסירו את שכבת המגן, שעתה איננה יעילה ויפתחו את הפתח לגילוי הרצון והייעוד. כיצד?
על ידי מיקוד וריכוז המחשבה בשאילת שאלות עצמיות, שנכנסות בהדרגה למקום פנימי ואמיתי יותר, כמו:"האמנם? באמת אני לא שווה? מי אמר שזה נכון? אולי נוח לי יותר במחשבה הזאת, כי לא רוצה אחריות?... אם אני לא שווה, אז מהי מטרת חיי? בורא עולם נותן לי חיים, כי יש לי ייעוד! איך אדע מה הייעוד שלי? אז מה אני רוצה? איזו מחשבה תלהיב ותמריץ אותי ותגרום לי שמחה?... השאלות העצמיות, מאפשרות "לקלף" את הנחות היסוד השגויות ולהגיע פנימה, אל הרצון הייחודי. השאלות הללו והתשובות העולות בעקבותיהן, באות מתוך רצון והתכווננות מלאה לגילוי העצמי.
ישנן שאלות שנענות בתשובות עצמיות אוטומאטיות ללא תשומת לב. לכן לא מבחינים בהן ואמיתותן לא נבדקת. בדרך כלל אין הפרדה בין השאלה והתשובה. לדוגמא: "למה אשתי לא עונה לי לטלפון?" והתשובה האוטומאטית: "היא כנראה כועסת עלי בגלל מה שאמרתי לה אתמול...". מכיוון שזוהי חשיבה שלא נבדקה (על ידי בירור), היא נעשית עובדה. מכיוון שזו כבר עובדה, המונולוג ממשיך:" מה כבר אמרתי לה אתמול..?! בסך הכל רציתי בטובתה... היא לא רוצה לקבל את דעתי... אני כבר פוחד לדבר.... כשיגיע הביתה, הוא עלול להיות מסוגר וחושש. היא לא מבינה למה ועלולה לכעוס עליו. בעקבות כך, הוא יקבל "אישור עובדתי" לחשיבה שלו וכך התקשורת מסתבכת ונעשית שלילית. כאשר ברור לבני הזוג שקשר זוגי הוא גילוי הדדי - אז הם משתפים במחשבות העצמיות, מקבלים תשובות ונחסכות מהם חוסר ההבנות, פרשנויות מסולפות ועוגמת הנפש, שמכלה את הכוחות ועלולה ליצור חלילה ייאוש מהקשר.
יש מחשבות (לרוב השליליות), שמכסות על האני הפנימי ויוצרות הסברים הגיוניים, שעלולים להזיק לזוגיות. לדוגמא: "אם אומר לה מה קשה לי בינינו, אגרום לה לכעוס ולהאשים אותי. ההיגיון אומר, שאם אשתוק אחסוך מעצמי מריבה ונמשיך לחיות ביחד בשקט. כך הוא "עובד על עצמו", כי הוא מתקשה לנהל תקשורת זוגית נכונה ומעדיף את השקט המדומה.
מכיוון שהגוף הוא הכלי בעולם המעשה לגילוי רצון הנשמה, הכלים לגילוי העצמי יהיו גם כלי הגוף, כמו: אינטואיציה, תחושות הגוף וידיעת הלב. השאלות: מה נראה לי נכון יותר? מה האינטואיציה אומרת לי? מה אני מרגיש/ה בגוף? מה אומר לי ליבי? תפקיד התחושות השליליות לגרום לי לברר, (כמו כאב פיזי שמתריע על הצורך בטיפול). איזו מחשבה גרמה לי לתחושה הזאת ואיזו מחשבה עשויה להביא לי תחושת שמחה ורוגע וכד'. התחושות החיוביות יאשרו, שהמחשבות נכונות לי ומקדמות אותי.
זיהוי המחשבות ובדיקתן והקשבה לכלי הגוף, שגם הם הביטוי לקול הפנימי העצמי, מאפשרים לאני הפנימי, להתממש בפועל - במציאות החיים.
חשוב להדגיש:
א. הקשבה פנימית שלמה - היא זו היונקת מעולמה של תורה, שמקיימת את החיים על פי תעודתם. כך הבירור העצמי מקבל את האופק הנכון, שמקיים אותו להופעת הקול הפנימי שנובע מהמקור הנשמתי...
ב. במאמר זה יש ניסיון להציג מודל ראשוני להיכרות עם המושגים. לכן אין אפשרות להכיל את כל גודל היריעה הרחבה של אומנות ההקשבה העצמית. להשלמת התהליך כדאי לקבל משוב חיצוני על התהליך וכיוונו הנכון.
עם השנה המתחדשת - נשוב לעצמנו, נתחדש בחיינו - ובעזרת ה', "לפני ה' תטהרו"...

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: