פתיחת שערי תפילה

ויתפלל אברהם אל האלוקים וירפא אלוקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו (בראשית כ”יז). נאמר במדרש רבה. “אמר רבי חמא בר רבי חנינא” מתחילת הספר ועד כאן לא נאמר כלשון הזה (-תפילה)” כיון שהתפלל אבינו אברהם הותר הקשר הזה”. באופן פשוט כוונת המדרש” שזוהי הפעם הראשונה שמופיעה המילה תפילה בתורה. אך מה הכוונה שהותר הקשר?
א.תפילה לביטול הגזרה.
בחידושי הרד”ל על המדרש מבואר שעד עכשיו “לא התפלל אדם ונענה לבטל הגזרה” עד אברהם שפתח פתח זה” ולכן פותחת תפילת שמונה עשרה במגן אברהם שממנו נפתחו שערי חסד לשמוע תפילה”. כלומר אברהם אבינו פתח את שערי התפילה” את היכולת להתפלל על גזרה שנגזרה ולבטלה. ואולי לא לחינם לומדים חז”ל מהפסוק בפרשתנו “וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה’.” (יט” כז)” שאברהם תיקן תפילת שחרית. אברהם” ראשון המאמינים מלמד את העולם כולו אמונה באל אחד עושה שמים וארץ” וחלק מהלימוד הזה כולל את האמונה ביכולת האדם לפנות לאלוקיו” להתפלל” לבקש על צרכיו ואף לבטל גזרה שנגזרה.
ב.תפילה על אחרים.
בפירוש רש”י על המדרש נאמר “מתחילת הספר ועד כאן לא נאמר בלשון הזה שיהא אדם מתפלל על אחרים”. כלומר” אברהם מלמד מתוך גודל ועומק החסד שלו שעיקרה של תפילה הוא תפילה על אחרים. לראות את צרת השני” להיות שותף לה ולהתפלל על-כך כאילו זו צרתך. תפילתו זו של אברהם הייתה מיוחדת ונפלאה מאוד” כך נאמר בפסיקתא רבה “ואשתו של אבימלך הייתה עקרה… שנאמר וירפא אלוקים את אבימלך ואת אשתו ואין אדם מרפא אלא דבר שהוא לקוי”. כלומר אברהם ששנים מצפה לילד” מתפלל מעומק ליבו על צרת האחר – על צרת אבימלך – שציער אותו ולקח את אשתו” הוא רואה את צרתם” מתעלם מצרתו. הוא מתפלל תפילה טהורה שוודאי עושה פרי” ואכן תפילתו מתקבלת ואבימלך ואשתו זוכים לבן. מתוך התפילה הרוממה הזו נפקדים גם אברהם ואשתו” כמו שמפרש רש”י על הפסוק “וה’ פקד את שרה”” “שהמתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה”. לכן דווקא כאן כתבה התורה לשון תפילה ללמד שזהו עיקרה ומהותה של התפילה” תפילה על האחר” על צרת הרבים היא תפילה הקודמת לכל תפילה אחרת.
יסודות אלו אנו צריכים ללמד ולהקנות לילדינו. א. יש כוח אדיר לתפילה! ה’ שומע ומצפה לה. יש בכוחה לבטל את הגזרה” בין אם בדבר פעוט ובין אם בדברים גדולים. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם על ימנע עצמו מן הרחמים. יש לעסוק בתפילה מתוך העמקה” ובאמונה שבכוחה לפעול בשמים ובארץ” ולא כמצוות אנשים . ב. לעורר את שימת הלב לצרת האחר” היחיד או הכלל” ואת האחריות והיכולת להשפיע. להיות ערים לכך” הן במישור הפרטי כששומעים על חולה” על מתייסר במיני ייסורין” להתעניין בשמו להזכירו בתפילה. והן במישור הכללי” על כל צרה שבאה על הציבור” אם בענייני בטחון ואם בפגיעה בכל יעודנו ומגמותינו הרוחניות במדינה – ענייני קדושה” תורה” משפט וארץ – צריך לדעת ולהתמיד להתפלל על כך” כי ה’ שומע תפילה והוא מצפה לתפילותינו ומביא מתוך-כך ישועה לעמו ישראל.