בשבוע שעבר ראינו שתפקיד הרע בעולם הוא להתסיס ולעורר את כוחות הטוב להילחם ברוע ועל ידי כך יתעצמו כוחות הטוב ויתקנו את העולם. הפעם נברר מתוך המקורות את ארעיותו של הרע.
הרוע מתפוגג כמו עשן
שאלה: בתפילת הימים הנוראים אנו אומרים “וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ”. השאלה היא מדוע הרשעה משולה לעשן?
תשובה: לפני שנים מספר השתתפתי בתרגיל צבאי שבמהלכו נדרש הגדוד לכבוש יעד מסוים. במהלך ההתקדמות הופעל מיסוך עשן כדי להסתיר את הכוחות. כאשר מפעילים מיסוך עשן” כמעט אי אפשר לראות דבר. בהתחלה העשן נראה סמיך כמו קיר” אך בהמשך” הרוח נושבת והעשן מתפוגג. הרוע דומה למיסוך עשן” הוא נראה דרמטי ולפעמים אף מלחיץ” הוא מומחה בהסתרת הטוב ובהפצת פסימיות וייאוש. אך האמת היא שהוא מתעתע בנו” שהרי בטווח הרחוק אין לרוע קיום אמיתי. כשם שהרוח מפזרת את העשן” כך הרוח והערכים מפזרים את הרוע.
העשב” עץ התמר והארז
שאלה: ב’מזמור שיר ליום השבת’ נאמר “בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד… צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה” (תהלים צב ח-יג). מדוע משולים הרשעים לעשב ואילו הצדיקים משולים לעץ התמר והארז?
תשובה: איזו תכונה יש בעשב שאין בעץ התמר ובארז” ואיזו תכונה יש בעץ התמר ובארז שאין בעשב? לעשב יש יתרון בכך שגדל במהירות רבה ואילו לעצי התמר והארז יש חסרון בכך ששניהם גדלים לאט מאוד. לעומת זאת” לעץ התמר יש יתרון בכך שהוא נותן פירות ולארז יש יתרון שהוא חזק ויציב לטווח הרחוק.
ניתוח זה הוא בדיוק ההבדל בין הרשעה לבין הצדק. ואמנם נראה שכמו העשב שגדל בחטף” כך הרשעים צוברים כוח ושליטה במהירות רבה. אך כשם שהעשב אינו מחזיק מעמד הרבה זמן” כך הגדילה המהירה של הרוע היא ארעית בלבד. לעומת זאת” אמנם לוקח לצדיקים זמן רב להתעורר ולאחד את כוחותיהם כנגד הרוע ולהעמיק את ערכי הצדק בעולם” אך כאשר הם מקיצים הריהם חזקים ויציבים כמו ארז ומצמיחים פירות לטווח הרחוק. כך מלמדנו הרב הירש בפירושו לתהלים: “במהירות צץ הרשע כעשב” אך עד מהרה הוא נכרת. אך לאט לאט כתמר צומח הצדיק” אולם תחת זאת ישגה” הוא חזק ויציב כארז” (שם יג).
ההיסטוריה מוכיחה שהרוע מתמוטט בטווח הרחוק
שאלה: בתחילת ‘מזמור שיר ליום השבת’ נאמר לגבי התמוטטות הרשעה ונצחיות הטוב “אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת” השאלה היא מה עניין בערות וכסילות לכאן? הרי לכאורה יש כאן מבחן באמונה ולא מבחן בידע ובחכמה!
תשובה: “אם ההיסטוריה יכולה לספר לנו מעט על העבר ושום דבר על העתיד” מדוע לבזבז את זמננו על מקצוע משעמם כל כך?” כך שאל ההיסטוריון האנגלי ג’יימס אנתוני פרוד את הקהל שהקשיב להרצאתו באגודה המלכותית בבריטניה לפני כמאה וחמישים שנה. “על לקח אחד” ואחד בלבד” מותר לומר שההיסטוריה חוזרת בהדגשה” המשיך ג’יימס פרוד בדבריו ואמר “כי העולם בנוי על יסודות מוסריים; כי בטווח הארוך ייטב לטובים ובטווח הארוך יירע לרעים… צדק ואמת בלבד חיים וקיימים” אי צדק ומרמה עשויים להאריך ימים” אך יום הדין סופו לבוא עליהם במהפכות צרפתיות ובדרכים איומות אחרות”.
מי שמתחקה אחר מהלך ההיסטוריה מגלה ששלטונות רודניים שהתנהלו בחוסר מוסריות” בשחיתות” ושיעבדו בני אדם באכזריות – התמוטטו ונעלמו עם הזמן לחלוטין. אם נבחן כמה משטרים רודניים שהתמוטטו” נגלה שהמכנה המשותף שלהם הוא חוסר צדק וחוסר מוסריות:
“ציוויליזציה אדירה אינה נכבשת מבחוץ כל עוד היא לא מחריבה את עצמה מבפנים”” כך כתב ההיסטוריון האמריקאי וויל דוראנט על התמוטטותה של רומא. דוראנט ציין את הרודנות” המתח בין המעמדות” מלחמותיה ההרסניות ורמת מוסריותה כגורמים מהותיים להידרדרותה. בהמשך דבריו כתב דוראנט ש”הריקבון המוסרי של רומא סייע להתמוטטותה”.
אולם גם בדורות מאוחרים יותר” מצינו ששלטון המבוסס על טירוף הכוח” דיכוי ועריצות” אינו מחזיק מעמד לאורך זמן. ‘הרייך השלישי’ שהיה אמור להחזיק מעמד אלף שנה כהכרזתו של היטלר” הובס בפועל לאחר 12 שנים. וכן האימפריה הסובייטית “קרסה פנימה” אחרי 69 שנה.
אם כן” המחשבה כי ‘ההצלחה (הזמנית) של הרשע פירושה שהרוע יציב וחזק’ – אינה אלא בערות וכסילות. מי שמתבונן בלקחי ההיסטוריה כפי שג’יימס פרוד” וויל דוראנט ורבים אחרים התבוננו” אינו יכול שלא לראות את ארעיות הרוע. ולכן” כל מחשבה אחרת אינה נובעת אלא מתוך חוסר ההיכרות עם ההיסטוריה האנושית ואחיזה בדעות מוטעות.
מדוע הרוע מתמוטט?
שאלה: ראינו שהרוע אינו מחזיק מעמד בטווח הרחוק אלא מתפוגג כמו עשן ונכמש כמו עשב. אך השאלה היא מדוע אין הוא מחזיק מעמד לטווח הרחוק?
תשובה: לשאלה זו יש שתי תשובות שהן אחת. הראשונה היא שחוק הטבע של העולם כפי שהקב”ה ברא אותו הוא שהטוב הוא בר-קיימא ואילו הרע הוא בר-חלוף. “בלי מוסר והכרת המשפט” כתב הרב הירש “אי אפשר לה לחברה להתקיים. זהו משטר העולם שברא ה'” ועל ידו תאבד השחיתות והאכזריות” (שם ח).
התשובה השניה היא שטבעו של הרוע גורם שהוא ממוטט את עצמו “כי החמס יאבד על ידי הרע המוסרי והרע המוסרי יאבד על ידי החמס” (הרב הירש שם). נברר אי”ה בשבוע הבא איך עיקרון זה בא לידי ביטוי.
לתגובות: natanorot@gmail.com
