ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


זה השידוך שלי?!

אסתר אברהמי

הבחירות וההחלטות בימינו לקראת נישואין, נעשות מסובכות יותר ויותר ורבים חוששים ונמנעים מנישואין. באופן טבעי לאחר הנישואין, כאשר מתמודדים עם ניגודים, עולה המחשבה "אולי טעינו בבחירתנו". זו מחשבה שחולפת לרוב בזכות הנתינה והעשייה הזוגית. אך ישנם זוגות נשואים, שחיים בספק זמן רב ומתחרטים על הבחירה ה"חפוזה" או ה"לא נכונה". בעיקר כשמאמינים שלכל אחד יש את האחת והיחידה, "הנפש התאומה", ואם לאחר החתונה זה לא הולך חלק, כנראה שזה לא זה... והיא מחכה 'לאביר על הסוס הלבן' שיבוא לקחתה. (יש אמנם בחירות שגויות, שנעשו בחופזה ובבלי דעת אך לא אליהן כיוונתי, אלא לאווירה הכללית בחברה). הספקות שהספיקו להתנחל בלבבות, גורמים לפירוק הנישואין בקלות יתרה.
כאשר נתבונן בשידוכים ובנישואין של אבות ואמהות האומה, נוכל לקבל גישה נכונה, שניתן לתרגם אותה לכמה הנחות יסוד, שיוצרות יציבות ומבטיחות עם כל קשיי החיים, חיי נישואין מאושרים:
" השידוך הוא אלוקי. הבחירה האלוקית נעשית דרך בני הזוג.
קצת שכחנו ש"מה' יצא הדבר". מאת ה' הייתה זאת, גם אם נפלאת בעינינו. נדמה כי אנחנו הבוחרים והקובעים. אילו זה היה תלוי רק בנו, אזי יש מקום לספקות שלא נותנים מנוח לנפשנו. העיסוק (לעיתים האובססיבי) בספק, משאיר את בני הזוג בהתבוננות מבחוץ על הזוגיות, מבלי לחוות אותה באמת, כך ש"הנבואה מגשימה את עצמה". מחפשים את השלילי כ"הוכחה" לספקות. מרגישים צער והחמצה ורגשות אשם: "איך לא שמנו לב ולא לקחנו אחריות (יתרה)...". במקום המחשבות שיוצרות ספק וריחוק, הידיעה שה' שידך בינינו, נותנת כיוון לפעול ולבנות בתוך הזוגיות, כך שברבות השנים מגלים עד כמה השידוך האלוקי מדויק ומוצלח.
" הקושי הכאב והטעויות של האחד הם גם של השני. הידיעה שאנחנו שייכים זה לזה בקשר נשמתי אלוקי, מבטלת את תחושת הזרות, האשמה וההתנצחויות ההדדיות. "חוסר הארגון של אשתי בבית, הוא גם שלי. לכן לא אאשים אותה, אלא אחפש דרכים ביחד אתה כיצד להתארגן טוב יותר, בהתאם ליכולת של כל אחד מאיתנו, מתוך הבנה ושמחה".
" אין התאמה בין בני זוג - אלא רק התאמה בדעות ובגישות משותפות, שהן נקודות המפגש והחיבור היציב ביניהם. כגון: גישה ברורה לחיים והסכמה עקרונית על אורח החיים. בידיעה שהניגודיות ביניהם עקב היותם גבר ואשה, ובשל הרגלים משפחתיים שונים ומנטליות שונה, נטיות אופי וגנטיקה שונה וכד', לא יפתחו ציפיות לא ריאליות, וממילא לא יהיו אכזבות. מכיוון שכך, יעבדו ביחד תוך כדי החיים, על יצירת ההתאמה.
" אף אחד מהשניים אינו 'נביא' לדעת מה עובר על זולתו, גם לאחר שנות נישואין רבות. לכן חובה לשתף זא"ז במחשבות וברגשות באופן יזום ומודע. כשאין שיתוף, כל אחד מפרש ומסיק מסקנות לגבי השני, בהתאם לראות עיניו, להשקפת עולמו ובהתאם לנטיותיו. במקום לנחש ולפרש את הכוונות, חובה לשאול, למה התכוונו באמירה או פעולה, או לברר אם הבינו נכון.
" מרגע הנישואין- אנחנו שניים כאחד. גם כאשר כל אחד עושה את חובתו ואת רצונו, הוא שייך לשני. במרוץ החיים עלול להיווצר פיחות זוחל בקשר הזוגי האוהב כשלא עוצרים לבדוק ביחד מה קורה לכל אחד מהם. כל אחד מרגיש שעושה ה-כל מתוך רצון טוב. כאשר היא עסוקה כל היום בעבודה, ניקיון וטיפול בילדים ומרגישה מנוצלת, היא מצפה שהוא יעריך על ידי הושטת עזרה. הוא מגיע עייף מהעבודה ולה יש בקשות שונות. הוא ממלא את רצונה, אך לא שומע ממנה מילות הערכה. אז אומר לעצמו: "אם כן למה זה אנוכי". הוא מוצא מפלט בשעות עבודה נוספות או נעשה אדיש ואף מיואש. כשהם משתפים בקשייהם, לרוב הם מתבטאים במלים: אני לעומת הוא/היא. זו חשיבה שמבטאת גישה של נפרדות וריחוק. כשכל אחד נותן לעצמו מקום של כבוד ויודע שהוא חלק מהשלם שהוא שניהם, יהיה שיתוף פעולה ונשיאה משותפת באחריות בכל התחומים בנישואין.
שידוכי אבותינו הקדושים, הם שידוכים אלוקיים שנעשו בדרכים שונות. מיצחק אבינו ורבקה אמנו, יצא יעקב אבינו בחיר האבות, שבנה את עם ישראל. ללמדך, שאפשרויות ההשתדכות מגוונות ולגיטימיות והן כמעשה אבות סימן לבנים. ובלבד שנאמץ כללי יסוד כגון אלו, שיבטיחו לנו נישואי יציבות ואהבה.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: