ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


המחלוקת בחצר המלך דוד במרד אדוניהו

הרב יואב אוריאל

כאשר אדוניהו פעל להמליך את עצמו, התגלו שתי דרכי פעולה בסביבת דוד - "וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה. וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ" (ז-ח).
המחלוקת שנוצרה בין סובבי המלך בולטת מאד בהשוואה למרד אבשלום. כאשר אבשלום קם למלוך, אף אחת מדמויות המפתח שסבבו את דוד בקביעות לא הלך אתו. אבשלום לקח מאתיים איש שאף הם הלכו בתמימות ולא הבינו את מטרותיו - "וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר" (טו, יא). רק את אחיתופל, שעד למרד אבשלום לא נודע ולא נזכר בסביבת דוד, הצליח אבשלום למשוך למחנהו.
והנה, במרד אדוניהו, יואב ואביתר אשר ליוו את דוד לאורך שנים רבות, הולכים כעת עם אדוניהו. מדוע עשו זאת?
ניתן היה לטעון כי סברתם היתה כי דוד ממילא זקן והמלכת אדוניהו אינה מרידה בו. היתה זו בחירה של מי שירש אותו בלבד. אולם בפרק הבא בספר מלכים (ב, כו) קובע שלמה במפורש כי המלכת אדוניהו היא מרידה בדוד עצמו: "וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה". וכן מפרש שם הרד"ק: "חייב מיתה הוא מי שמרד במלכות ואביתר מרד בדוד שהיתה ידו עם אדניהו והיה יודע כי בדעת דוד להמליך שלמה או אפילו לא היה יודע מרד היה להמליך מלך בחיי דוד שלא ברשותו".
לא רק זאת. החיד"א (חומת אנך) מבאר שיואב ואביתר היו מארגני המרד, והם ששידלו את אדוניהו לנקוט בדרך זו! - "'ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדוניה'... ובא הכתוב להודיע דעיקר הדבר היו יואב ואביתר. רק דעשו המצאה שאדוניה יפרסם הדבר כאלו הוא עיקר והם יהיו לו עוזרים לבד. אבל לפי האמת הם היו העיקר".

יש להבין, אפוא, מה הביא את יואב ואביתר למרוד בדוד ולהמליך את אדוניהו?
ר' עזריה פיג'ו מבאר בספרו בינה לעיתים (דרוש לב) כי החיבור בין יואב ואביתר לאדוניהו נוצר ביזמתו של דוד עצמו! דוד לא הוכיח את אדוניהו אשר היה טוען כי הוא ימלוך. אך הוא שלח שניים מנאמניו להתחבר אליו כדי להשגיח עליו מקרוב ולהטותו לדרך טובה. אך לבסוף תחת שהם ישפיעו עליו, השפיע הוא עליהם: "עִם שלא דיבר המלך דוד עם אדוניהו ממש, מכל מקום היו דבריו של המלך עם יואב ואביתר - להיותם יועצים ואנשי סודו של אדוניהו ומחזיקים ידו, עמהם דיבר התרעומת שהיה לו על זה, למען הם עצמם, שהיו סיבה במרד זה, יתקנו המעוות, ויחזירו את אדוניהו למוטב. והנה, במקום שהיה להם לשמוע דברי המלך ולהחזיר את אדוניהו מרעתו, אדרבה, נמשך מזה להיפך, שעזרו אחרי אדוניהו ולא שמו לבם למאמר המלך".

ועדין יש להבין - מה בסופו של דבר הביא את השניים לפנות כנגד דוד? כיצד הצליח אדוניהו לשכנעם?
הרלב"ג (וכן המלבי"ם) מבאר כי היתה זו נגיעה אישית של שניהם. שניהם ידעו כי דוד חפץ להרחיקם מתפקידם: "ויואב גם כן נמשך לאדניה ועזרהו על הממלכה כדי שיאהבהו ולא יסירהו מהיות שר צבא כי נתבאר לו כי לב דוד להסירו ממעלתו בעבור דבר אבשלום. ואביתר הכהן גם כן ראה כי דוד היה נותן יותר מהכבוד והמעלה לצדוק ממה שהיה נותן לאביתר, וזה מבואר מהספורים הקודמים שהקדים בהם דוד צדוק לאביתר".

יד ההשגחה
מעבר לשיקוליהם של יואב ואביתר, ניכרת יד ה' שפעלה להוביל את העניינים אל מחוז חפצה. השותפות של יואב ואביתר במרד אדוניהו הובילה לדחייתם ממעמדם - מיד בתחילת מלכות שלמה הוא גירש את אביתר והרג את יואב. והנה, כאשר מתאר הנביא את גירוש אביתר, הוא מפנה את המבט לרצון ה' העומד מעל כל המאורעות - "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַה' לְמַלֵּא אֶת דְּבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה". עשרות שנים עמדה נבואת ה' להדיח את בית עלי ולא התקיימה. מתברר כי החלטת אביתר ללכת עם אבשלום היתה אמצעי ביד ה' לבצע בו את גזר הדין שרבץ על משפחתו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: