ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


בדיחידוש

הרב יואב מלכא


אב ובנו חוצים מגרש חניה ענק גדוש מכוניות עד אפס מקום. לפתע רואה הילד מקום אחד פנוי, השתטח מיד על ה"חלל הפנוי" וקרא בקול לאביו: "אבא לך וקנה מכונית מצאתי מקום".

מה פשר התלהבותו של הילד מן החלל הפנוי והריק, עד שנחשב לו גילוי זה לעיקר. ומה שאין לאביו מכונית כלל, נחשב בעיניו לדבר של מה בכך?!

כי על פי הרגשת תום הילדות וחן ענוותה ערך ה"מקום" וה"ריק" הוא שורש וסיבת המילוי וקבלת השפע. הקטן חש כי מציאות המקום והחלל הפנוי הוא גורם לשפע לבוא. כי ענוותו של הילד והיותו כלי פתוח לספוג ולקבל מעניקים לו את התחושה שכל המציאות נמשכת זורמת ונכנסת בכלי התום שלו בלא עמל או לכל היותר בהשתדלות מועטת. אבל המבוגר יתקשה לעיתים לפנות "מקום" כי קשה עליו הענווה, והרגשת הישות תרחיק ממנו את השפע ולכן יקטן בעיניו ערכו של ה"מקום הפנוי" כל עוד אין לו מכונית כלל... ולא ידע ש"המקום" הוא הגורם ל"מכונית" שתבוא וילעג בליבו לבנו הקטן המשתטח מלוא קומתו על חלל החניה הפנוי כמוצא שלל רב. וכן בורא עולם הוא "מקומו של עולם כלומר שבענוותו נותן מקום לבריאה שתתקיים ותופיע בכל הדרה ואלמלא נתן "מקום" אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת. ויסוד הניגודים כולם והעדר השלום שבין בני אדם הוא מזה שאין האדם מחשיב ערך ה"מקום" כי "רבים המתנשאים לומר אני אמלוך"... ולא מניחים "מקום" ו"רחם" לעצמם ולזולתם להתעבר בו ולהיוולד מתוכו.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: