אֲנִי מֶלֶךְ בִּמְלוֹא מוּבַן הַמִּלָּה” אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּתִינוֹק. אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק אֲנִי תִּינוֹק.
אֵין שׁוּם סְתִירָה. כִּי מָה מַעֲלָתוֹ שֶׁל תִּינוֹק? שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. כָּךְ אֲנִי” בָּרוּךְ ד’ אֵין בִּי חֵטְא.
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: זוֹ גַּאֲוָה לוֹמַר כָּךְ עַל עַצְמוֹ! לֹא נָכוֹן. הָרֵי אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת לְלֹא חֵטְא” וּמְסֻגָּל לִהְיוֹת לְלֹא חֵטְא [1]. כְּמוֹ כֵן אָדָם חַיָּב לָדַעַת אִם הוּא בְּמַדְרֵגָה זוֹ אוֹ לֹא: אִם לֹא הִגִּיעַ” עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְאַמֵּץ. וְאִם הִגִּיעַ מָה טוֹב” וְעָלָיו לַעֲלוֹת וּלְהִתְקַדֵּם לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה.
אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינִי חוֹטֵא אַף פַּעַם. הֲרֵי אֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחְטָא. אֲבָל אֵלּוּ מִקְרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן” וְכַאֲשֶׁר זֶה קוֹרֶה אֲנִי מִזְדָּרֵז לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה” וְאָז אֲנִי שׁוּב בְּלִי חֵטְא. וְכָךְ אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר עַל עַצְמִי בִּמְלוֹא הָעֲנָוָה “בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ”[2].
כָּךְ חַיָּב כָּל אָדָם לִהְיוֹת” וְקַל וְחֹמֶר מֶלֶךְ. הֲרֵי לַמֶּלֶךְ יֵשׁ אַחְרָיוּת גְּדוֹלָה” לָכֵן עָלָיו לִהְיוֹת לְלֹא חֵטְא” יוֹתֵר מִכֹּל אָדָם. אֲנִי מוֹדֶה שֶׁזֶּה לֹא קַל” הַמַּלְכוּת מְלֵאָה בִּתְכָכִים וְסִבּוּכִים” אַךְ אֲנִי מִתְאַמֵּץ מְאֹד וְעוֹמֵד בַּמְּשִׂימָה.
תּוֹדָה לָאֵל שֶׁנָּתַן לִי נֶפֶשׁ כָּזוֹ” שֶׁאֵינִי טוֹעֵם טַעַם חֵטְא.
—————————-
1. מסילת ישרים מידות הזהירות” הזריזות” הנקיות.
2. שמואל א יג א. “כבן שנה שלא טעם טעם חטא”. רש”י.