ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישב
פרשה נוכחית: מקץ
פרשה הבאה: ויגש
 


"נקרא ריע, אהוב"

הרב דוד לנדאו

כפי שלמדנו בשבוע שעבר, 'אהוב' הוא יותר מ'אוהב'. זו תכונת נפש, כשרון, וזו מהותו של תלמיד חכם, שהוא אהוב לכל, ידיד נפש לכל חי, כפי שחז"ל מתארים את קידוש השם של תלמיד חכם: אהוב לשמים ולבריות. אבל במשנה הראשונה של פרקנו מופיע ביטוי עוד יותר עליון: "נקרא ריע, אהוב". הדברים הפרקטיים המעשיים שבמשנתנו הם המשך של העניינים השמימיים של המשנה הראשונה העומדת 'בראש ההר'. המדרגות הנוראות והאדירות לעילא האלה שייכות להגדרות תורה לשמה, שנמסרו לנו על ידי רבי מאיר בתחילת הפרק. "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה... נקרא ריע, אהוב..." . "נקרא אהוב" הוא מדרגה יותר עליונה מאשר "אהוב". זהו המקור השמימי העליון, לא רק שאדם זה כן הוא, אלא שכן הוא נקרא מן השמים, מן הגמרא, מן ההלכה. זאת אמת מוחלטת שהוא אהוב ולא רק שכך הוא מופיע בחברה. לכן המשנה הראשונה מודיעה לנו שהעוסק בתורה לשמה ואחוז במדרגה אלוהית שמימית - נקרא אהוב מן השמים, על ידי התורה, על ידי ריבונו של עולם. הוא נקרא כן באמת, על פי אמיתה של תורה, על פי הצדק והיושר המוחלט, כביטויו של ספר 'הכוזרי': "הכל ממנו [מרבונו של עולם] ולא ממנוּ [מאתנו]" . כך מכריזים עליו מן השמים. השכינה קוראת אותו "ריע אהוב", ומתוך האמת האבסולוטית, האבסטרקטית, העובדתית הזאת, מופיעה המציאות הריאלית החברתית הראויה לתלמיד חכם, שנוצר על ידי המתודה הפדגוגית של הישיבה.
גם הביטוי "ריע" אינו ביטוי פשוט. רש"י מסביר שהקדוש ברוך הוא נקרא ריע לישראל . יש מצב של אהבה הדדית בין הקדוש ברוך הוא ובין עם ישראל. "עם זו יצרתי לי" . סגולת ישראל. "אהבת עולם אהבתנו". "ואתם הדבקים בד' אלהיכם". אבל יש מדרגות באהבה. ב"שבע ברכות" אנו מזכירים: "אהבה ואחוה ושלום ורעות". רעות היא שייכות הדדית. בגמרא מובא פתגם עממי: "כי רחימתין הוה עזיזא, אפותיא דספסירא שכיבן" , כשאהבתנו היתה עזה, על רוחבה של חרב שכבנו. כמו כן, "ארון אינו מן המדה" . זאת רעות ממשית. רעים אהובים. הביטוי העילאי "ריע" מופיע בפיוט שנאמר בשחרית של יום ראשון של פסח, שהוא כולו השתפכות נפש רוממה, התלהבות ודבקות לריבונו של עולם. בסופו יש סערת אהבה: "זה דודי גואלי קרובי, רעי אהובי אל אלהי אבי".
מתוך לימוד תורה לשמה, מתוך דבקות אלוהית, מתוך הידבקות במידותיו של הקדוש ברוך הוא, מתוך המקור, הצד ההחלטי שנקרא מן השמים, - אהבת הבריות שייכת למהות אישיותו של התלמיד חכם, ומזה נמשכים הפרטים .

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: