ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישב
פרשה נוכחית: מקץ
פרשה הבאה: ויגש
 


קטונתי מכל החסדים עם כל הסיבוכים בנישואין

אסתר אברהמי

יעקב אבינו הוא הדוגמא והסמל כיצד להתייחס לסיבוכי החיים. חייו של יעקב אבינו עוד טרם לידתו מסובכים... ועד זקנתו. כפי שאמר יעקב לפרעה:"מעט ורעים היו שני ימי חיי..."(בראשית מז, ט). גם נישואיו היו מסובכים. עם זאת בפנייתו לקב"ה, הוא אומר:"קטונתי מכל החסדים ומכל האמת שעשית את עבדך" (שם לב, יא ). אולי מכאן נוכל ללמוד לעצמנו, כיצד לבנות גישה אל החיים בכלל ואל חיי הנישואין בפרט.
כל זוג שמתחתן רוצה לחיות בשמחה, באהבה ובאושר. במשך הזמן, במוקדם או במאוחר, יש קשיים וסיבוכים (ומצבים כאלה הם חלק מבניין הזוגיות) וכאילו נעלמה האהבה שהייתה ביניהם...
כאן יש מקום לבדוק מהי גישתם לחיי הנישואין. ישנן שתי גישות: שלילית וחיובית. אמנם יש מצבים רגעיים המלווים במצבי רוח שליליים או חיוביים, ומכיוון שאינם מצבים קבועים אין הם משקפים גישת חיים. את הגישה לחיים, נוכל לגלות בדרך כלל לפי הדיבורים והמעשים. בגישה שלילית, נשמע לרוב תלונות והערות על מה שלא טוב בעיניו/ה, גם כשיש טוב. בגישה חיובית, נראה נתינה ומאור פנים גם כשקשה.
ברצוני להתמקד הפעם בזוגות שגישתם לחיים היא בדרך כלל חיובית ומערכת היחסים ביניהם טובה. אולם הם מתרגלים כל כך לטוב, עד שהוא הופך מובן מאליו, והטוב הזה לא מקבל נוכחות במציאות. הדוגמאות הן רבות, כמספר הפעולות של כל אדם בכל יום ובכל שעה. לדוגמא:
" האכפתיות של בן/בת הזוג כל כך מרגשת בהתחלה, אך עם הזמן יש כאלה, שכבר לא מתפעלים מההתעניינות והדאגה ורואים בה דבר מובן מאליו.
" בדברים חומריים: זוג קנה בית חדש. בהתחלה שמחים ומודים לה' על כך ובמשך הזמן, כבר לא מתרגשים. כמו כן, כשיש אוכל, פרנסה ובגדים וכד', חשוב לזכור שלא מובן מאליו שזוכים לשפע חומרי, במידה כזו או אחרת.
" כאשר זוכים בילדים. עם כל הקשיים שיש בגידול הילדים, עלולים לשכוח, שזו ברכה בפני עצמה, שיש להודות ולשבח על כך בכל עת.
" במחוות קטנות של בני הזוג, כמו בעזרה בבית, באכפתיות, במילות הערכה וכד'. להודות על כל מעשה ודיבור ולהרגיש בני מזל שזוכים לכך.
בחיים ישנם מצבים רבים של התמודדויות שאינן קלות ואפילו קשות מנשוא (סובייקטיבית ואובייקטיבית). הפניית המבט אל כל הטוב שבני הזוג זכו, פותח את הלב להערכת היש, מייצר שמחה, נותן כוח להתמודדות עם הקשיים ויוצר קנה מידה מאוזן יותר. בנוסף, יש שזוכים תוך כדי הכאב לגילוי, שהקשיים עצמם הם שמעצימים אותם ואפילו רואים בהם מתנה מאת ה'. (בכלל, הידיעה שהכל בהשגחה מאיתו יתברך, מכוונת את מעשינו לבנייה אישית וזוגית). אין הכוונה לנסות להפוך את השלילי לחיובי. זה יהיה ניסיון שכנוע שלא תמיד עובד. אלא הכוונה היא, לראות נכוחה את הטוב הקיים ולגלות בתוכנו את התכונות החיוביות והכוחות האישיים בכל מצב שבו אנו שרויים.
בחברה המודרנית, הגישה לחיים על פי רוב שלילית. בני זוג רוצים לקבל יותר זה מזו, מאשר לתת. הציפייה והרצון לקבל מדגישים את מה שעוד חסר ובלעדיו לא ניתן ליהנות ולשמוח. בגישת חיים כזאת, ישנו סבל מתמשך, שהרי אף פעם לא יהיה לנו כל מה שאנו רוצים. כמו שאמר עשיו ליעקב:" יש לי רב (הרבה)" (שם לג, ט) ולעומתו אמר יעקב:"יש לי כל" (שם לג, יא ). גישה זו גם מתמקדת בהשוואות ביחס לאחר. "הוא מצליח יותר ממני..". בהשוואות ותחרותיות קיימת הרגשה של חוסר, כי אין לי מה שיש לאחר. גם אם גישה כזאת גורמת לאדם להגיע להישגים עקב התחרות, אלה אינם הישגים שבאים מתוך עצמו ומתכונותיו החיוביות וממילא גם הנפש לא תימלא.
יעקב אבינו חי את חייו מלאי הסיבוכים, מתוך משמעות של ייעוד והקמת עם ישראל. גם בני הזוג, שחייהם רצופים משברים, כשידעו שיש משמעות לחיים עכשיו למען עצמם ולמען הדורות הבאים ויתבוננו בתכונותיהם הטובות ובכל הטוב הקיים בחייהם - יחד עם כל קשיי ההתמודדות, יוכלו לומר: "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: