ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


אדם נקרא...

הרב דוד לנדאו

למדנו בשבוע שעבר את דברי המשנה : "כל העוסק בתורה לשמה... נקרא ריע, אהוב…". "נקרא אהוב" הוא מדרגה יותר עליונה מאשר "אהוב". זהו המקור השמימי העליון, לא רק שאדם זה כן הוא, אלא שכן הוא נקרא מן השמים, מן הגמרא, מן ההלכה.
למשל, יש סלידה מיוחדת מיהודי שקורא לחברו רשע. "הקורא לחבירו... רשע - יורד עמו לחייו" , זאת אומרת חונק אותו. יש הרבה פירושים לביטוי "יורד עמו לחייו", על כל פנים זהו ביטוי חריף מאוד. לא יתכן שיהודי יקרא לחברו רשע - "ועמך כולם צדיקים". נכון שכתוב בגמרא: "המגביה ידו על חבירו, אע"פ שלא הכהו, נקרא רשע" , כמו שכתוב: "ויאמר לרשע: למה תכה רעך" . אבל לא כתוב שניתנה רשות לקרותו רשע. וכן, "עני מהפך בחררה [עוגה] ובא אחר ונטלה הימנו... נקרא רשע" . מי שחוטף מציאה מחברו שמצאה, לפני שהגיעה לידו, אין כאן גזל ממש, אלא מין השגת גבול. אבל גם כאן אין היתר בשום אופן לקראו רשע. הוא נקרא רשע בתורה, בגמרא, בבית דין - אבל לא הותר לכנותו רשע.
קיים רק יוצא מן הכלל אחד: "כל אדם שיש לו עזות פנים, מותר לקרותו רשע" . על כך אין מחלוקת. גם כאשר יהודי עובר עבירות חמורות כחילול שבת, אכילת חזיר או קלקולים גדולים אחרים - לא מוזכר שמותר לקרותו רשע [כמובן, יש מקום לדון על מעמדו ההלכתי של אדם כזה - אבל אין היתר לקרותו רשע]. האפשרות היחידה היא כלפי מי שיש בו עזות פנים, גסות וחציפות. חז"ל מביאים לכך אסמכתא מפסוק במשלי: "העז איש רשע בפניו" . לכאורה לא כתוב בפירוש בפסוק שמותר לקרותו רשע, לכן רש"י מסביר את הדבר [יש דיונים אם הפירוש המיוחס לרש"י על מסכת תענית הוא באמת לרש"י; על כל פנים הוא מתלמידיו של רש"י]: "'העז איש' - שיש בו עזות פנים, אמור לו רשע בפניו... ומשום דבר זה בלבד מותר לקרותו רשע", כי יש כאן שחיתות נפשית עמוקה מאוד.
כל זה הוא הלכה למעשה בהלכות לשון הרע. אם מותר לקרוא לאדם מישראל רשע, משמע שמצבו יותר חמור ויותר גרוע. נכון שב'חושן משפט' נפסק לגבי עני מהפך בחררה ש"מכריזין עליו בבתי כנסיות שעשה מעשה רשע כזה" - אבל כל זה שייך לטיפולו של בית הדין ולא ליחסים החברתיים שבין אדם לחברו. הביטוי "נקרא" הוא יותר קל; אדם זה באמת רשע, אבל לך אין היתר לקוראו כך. המובן של "נקרא" הוא אבסולוטי אבסטרקטי. התורה קוראת, ריבונו של עולם קורא, וכן הוא לענייננו למעליותא "נקרא ריע, אהוב" .



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישב התשע"ח:
מגדילים את האור - הרב דב ביגון
שו"ת קטן לחנוכה - הרב שלמה אבינר
דמות דיוקנו של אבא - הרב יורם אליהו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
רגע קטן של אור - נתן קוטלר
לשבת בשלוה ? - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: