ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מקץ
פרשה נוכחית: ויגש
פרשה הבאה: ויחי
 


דמות דיוקנו של אבא

הרב יורם אליהו

"וימאן ויאמר אל אשת אדניו"... נאמר במדרש תנחומא "למה מאן א"ר יהודה בר שלום שראה אקונין (דיוקנו) של אביו ואמר לו (יעקב), יוסף עתידין אחיך לכתוב באבני אפוד, תרצה שתהא חסר מכללן... לכך מאן...". וכן כתוב במסכת סוטה (לו) שבשעה שאשת פוטיפר תפסה אותו בבגדו, יוסף כמעט נכשל "באותה שעה, באה דמות דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו, יוסף עתידין אחיך שייכתבו על אבני החושן ואתה ביניהם, רצונך שיימחה שמך מביניהם?" מיד התגבר יוסף וברח ממנה.
והשאלה שנשאלת מהיכן בא כוח ההתגברות הזה? כיצד בדיוק ברגע הקשה הזה נראית לו דמות דיוקנו של אביו? במי זה תלוי?
בפשט הדברים ניתן ללמוד את כוח ההשפעה של ההורים על הילדים. החינוך שמוטבע בהם מינקות עומד להם במצבים מיוחדים, וכל דבר שנזרע סופו שיוציא פירות.
הסבר מיוחד שמעתי מידידי הרב אייל ורד שליט"א. כאשר באו אחי יוסף וסיפרו ליעקב שיוסף איננו, אמר יעקב 'טרוף טורף יוסף', והם מנסים לנחמו, אך "וימאן להתנחם", שלא הסכים לקבל ניחומים. בזכות ה'וימאן להתנחם' יוסף 'ממאן' לאשת פוטיפר. ניתן להסביר ש'וימאן להתנחם' הכוונה, שיעקב לא מתייאש מיוסף, הוא לא מוותר עליו והוא לא שוכח אותו. הוא תמיד מצפה לו, וממשיך להתפלל עליו. המשמעות החינוכית בזה, שכאשר קורה שהילד נופל, הוא יורד אפילו למצרים במובן הרוחני, מה תפקיד ההורים במצב הזה? לא להתייאש! לא לזרוק אותו ולנתק מגע, אלא להמשיך את הקשר, להמשיך לאהוב, להמשיך להאמין בו ובנשמה הטהורה שניתנה בו. מכוח זה, בעת ניסיון קשה במיוחד, הנער מקבל השפעה וכוחות, אפילו לא מודעים, והוא רואה את דמות דיוקנו של אביו אשר מצילה אותו מן החטא החמור, הקשה, מן הנפילה לתהום.
מעין זה כתב הרב שלמה וולבה זצ"ל בספרו הנפלא זריעה ובניין בחינוך: "חינוך הוא תהליך שצריך לכתחילה להיות לטווח ארוך, כבר כאשר הילד בן שנתיים או שלוש צריך לדעת ולקחת בחשבון שכשהילד יהיה בן ארבע-עשרה-חמש-עשרה, הוא יהיה בתקופה קשה מאוד. כדי לעבור את התקופה של גיל ארבע עשרה בשלום, הוא צריך להיות קשור עם ההורים ביחס חם... ההורים צריכים לבנות יחס חם אל הילד, כך שכאשר הילד יהיה בתקופת הבגרות, שהיא תקופה קשה, היחס החם הזה יעמוד לו ויעזור לו. (עמ' טז).
נלמד מדרכי אבותינו את יסודות הנצח של חינוך הילדים ונזכה לרוות מהם נחת לאורך ימים ושנים.


תגיות: יעקב אבינו



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישב התשע"ח:
מגדילים את האור - הרב דב ביגון
שו"ת קטן לחנוכה - הרב שלמה אבינר
אדם נקרא... - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
רגע קטן של אור - נתן קוטלר
לשבת בשלוה ? - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: