פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > כוחו של ניגון

כוחו של ניגון

ניגון של ארץ ישראל
האחים חוזרים ממצרים ומספרים ליעקב אביהם על היחס הקשה של משנה מלך מצרים כלפיהם. שמעון נכלא במצרים והכסף ששילמו עבור האוכל הושב לאמתחותיהם. בינתיים האוכל שהביאו ממצרים נגמר והרעב נהיה כבד. יעקב מבין שצריך לשוב למצרים להביא יותר אוכל” אך יש לכך מחיר: הם צריכים לקחת אתם את בנימין. יעקב כמובן מתנגד לכך” אך יהודה מציע להיות ערב ומעמיד את עצמו לחלוטין במקומו של בנימין. “וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם” (בראשית מג” יא). מהו “מִזִּמְרַת הָאָרֶץ”? לפי הפשט” הכוונה היא מתבואת הארץ” אך רש”י מפרש מלשון זמר שמשבחים את הארץ. רבי נחמן לוקח זאת צעד קדימה ואומר: “דע” כי יעקב אבינו כששלח את בניו עשרת השבטים” שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל” (ליקוטי מוהר”ן תנינא סג). אם כן” ‘זמרת הארץ’ היא הזִּמְרַה והניגון המיוחד של הארץ.
השאלה היא מדוע חשב יעקב לשלוח למשנה מלך מצרים ניגון של ארץ ישראל והרי באותו הזמן הוא לא ידע שמדובר ביוסף?
ניגון המעורר געגוע
רבי נחמן מסביר שכֹח הניגון הוא לרומם את הרוח של האדם ולהזכיר לו מיהו באמת. רבי נחמן מוסיף שיעקב אבינו ידע בחכמתו להלחין ניגון ששייך למשנה מלך מצרים כפי מה ששמע מבניו על דרכיו והנהגותיו. יעקב ידע שהניגון הזה יגע בלבו ויפעל אצלו מה שצריך.
ומה היה טיבו של ניגון זה?
הרב הירש מציין שבלשון הקודש ישנם שלושה שמות נרדפים ביחס לשיר: נגן” שיר וזמר. הזמרה היא הלחן” היא הזמר הטבעי ללא מילים. אם כן” נראה שיעקב אבינו ביקש לשלוח למשנה מלך מצרים” ניגון טהור ללא מילים שיזכיר לו את הטוב הטהור שקיים בתוכו ויעורר אצלו תחושות אלו כלפי האחים.
ואכן” נראה שהניגון הצליח לעורר אצל יוסף את הכמיהה לשוב למקום טהור ובראשיתי ולסלוח לאחיו. “וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה” (שם כו). המילה ‘הביתה’ כתובה פעמיים בפסוק זה” כי נראה שהמנחה שהיתה מזמרת הארץ הצליחה לעורר ביוסף געגועים לבית האמיתי שלו ולמקורותיו. ואכן מיד לאחר מכן נאמר: “וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי” (שם כז). ולאחר שיוסף ראה את בנימין נאמר “וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה” (שם ל). הניגון הצליח לעורר רגשות נשכחים והעמיק אצל יוסף את הרחמים כלפי אחיו. כוחו של הניגון עוצמתי ביותר. בכל הדורות” הניגון מזכיר ליהודי מיהו באמת ובזמנים הקשים מעורר בו את האמונה.
הניגון של הרב הרצוג
בתקופת השואה” ילדים יהודיים רבים ניתנו על ידי הוריהם למשפחות נוצריות” למנזרים ולמוסדות קתוליים” ברחבי אירופה ובמיוחד בפולין” במטרה להציל את חייהם.
לאחר השואה פנה הרב הרצוג לאפיפיור וביקש ממנו להוציא הוראה שישיבו לעם היהודי את הילדים שנמסרו לידיים נוצריות. האפיפיור סירב” אך נתן לרב הרצוג רשות לעבור ממנזר למנזר ולקחת כל ילד יהודי שימצא. וכך היה” הרב הרצוג הגיע למנזרים וחיפש את הילדים. כאשר הגיע לאחד המנזרים” ראש המנזר אמרה לו “אין כאן ילדים יהודים”” אך הרב הרצוג לא ויתר וביקש לראות בעצמו” אספו את כל הילדים שהיו במנזר והרב הרצוג שאל אותם “מי כאן יהודי?” אף אחד לא ענה. לפתע הרב הרצוג שר בכל כוחו “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹקֵינוּ ה’ אֶחָד!” היו שם שבעה ילדים קטנים שכששמעו את המילים הקדושות האלו” כיסו את עיניהם בידם. “אלה יהודים! קרא הרב הרצוג בהתרגשות” כך לימדו אותם אימותיהם כשהרדימו אותם בעריסותיהם בימים שלפני החושך” (בשפריר חביון עמ’ 58-59).
הניגון בדרך לטרבלינקה
השנה היתה שנת תש”ב בעיצומה של השואה” אלפי יהודים נכלאו על ידי הנאצים בקרונות משא ברכבת שדהרה למחנה ההשמדה טרבלינקה. האווירה בקרונות היתה נוראית” ללא אוויר” ללא מים וללא תקווה. באחד הקרונות הצטופף חסיד מודז’יץ בשם ר’ עזריאל דוד פסטג שהיה מלחין חסידי ידוע בוורשה. בעיצומה של הנסיעה כאשר כולם הכינו עצמם לדרכם האחרונה” נשמע לפתע ניגון חרישי. ר’ עזריאל שר ניגון מלא באמונה שחדרה ללבבות והרימה את הרוח “אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ” עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם”. צלילי ניגון מופלא זה החלו למלא את חלל הקרון ולאט לאט כל הקרון הצטרף לניגון בעוצמה רבה. יהודים שהיו בקרונות האחרים שמעו את ניגון האמונה ובתוך החושך והייאוש שבו היו נמצאים נסחפו לשירה אדירה שהרקיעה שחקים. וכך הם שרו שעה ארוכה.
לפתע דיבר ר’ עזריאל “אחים יקרים” מי מוכן לעשות חסד ולהביא ניגון זה לרבי ממודז’יץ?” שני צעירים הסכימו לקפוץ מהרכבת. אחד נהרג על המקום” אך השני שרד ובדרך לא דרך הגיע לרבי ממודז’יץ שבינתיים ברח לניו יורק. כשהרבי שמע את הניגון הוא אמר “עם הניגון הזה צעדו יהודים אל משרפות הגזים” ועם הניגון הזה יצעדו יהודים לקבל את פני משיח צדקנו!”.
לתגובות: natanorot@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

פרשת ויקרא: התשובה המפתיעה לאדישות
Shape-2
האדישות
מעמיקים בפרשיות ויקהל פקודי: לצאת למסע כשאתה עדיין בחנייה?
Shape-2
כיצד אפשר לצאת למסע כשאנחנו עדיין בחנייה
אלוקים מאמין באדם . משנת הרב יונתן זקס – 2
Shape-2
WhatsApp Image 2021-03-07 at 19.06.57
“עשית את התורה מתוקה עבורנו” . משנת הרב יונתן זקס פרק 1
Shape-2
הרב יונתן זקס
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל – חלק ח’: הרב שלימד לשאול שאלות
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל חלק ג’: החידוש הגדול בשאלת הרוע בעולם
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן