לפני כן ראינו במשנתנו רשימה של שישה מיעוטים. כאן אנו נפגשים בחמש אהבות” שכולן נמשכות מתוך הקודש” מתוך מושג האהבה בכלל. אחרי שתי האהבות היסודיות” “אוהב את המקום” ו”אוהב את הבריות”” מופיעות עוד שלוש אהבות הנמשכות מכשרון האהבה: צדקות” מישרים ותוכחות.
המובן הפשוט של צדקה הוא צדקה לעני. זוהי מצווה חברתית מיוחדת בעלת פרטים רבים. למשל” קיומה בצנעא הוא מן המובחר. יש אצל חז”ל הרבה חילוקי הלכות. גם לנתינת פרוטה לעני יש ערך של קיום מצוות צדקה ונמשך שפע של ברכות על עצם מעשה הצדקה” אבל יש הבחנה גדולה מתוך איזו גישה נותנים פרוטה זו לעני. לפייס את העני הוא יותר מסתם צדקה. באותה מצווה יש חילוק יסודי בצורתה” האם היא נעשית מתוך התפייסות או שהיא סתם נתינה. האם יש כאן רק נותן צדקה או גם אוהב צדקה.
השורש הדקדוקי של המלה צדקה הוא: צדק. צדקה היא צדק בתוספת האות “ה”. חז”ל אומרים שהעולם הבא נברא באות “יוד” והעולם הזה באות “ה” . אות “ה” – עניינה ריאליות” ריאליזציה. “הקב”ה הסתכל בתורה וברא את העולם” . יש איזה תוכן” איזה אידיאל שהולך ומופיע בעולם. צדק הוא דבר אבסולוטי” אבסטרקטי” עליון ואלוהי” אשר ממנו נמשכת ממשיות קיום הצדקה לפלוני על ידי פלוני. צדקות מופיעה בלשון רבים במשנתנו וגם בכמה פסוקים” מה שמציין את הכלליות” את מציאות סדרי הצדקות בכלל” את עצם ההתנהגות בצדקה וביושר. הצדקה היא שמימית המתגלה בארציות” בסדרי החיים הממשיים. אהבת הצדקות היא בריאות נפש ובריאות חיים” מיסוד הצדק האלוהי.
“צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת” . אוצר עצום גנוז בחמש מילים אלו. הצדקה שאנו עושים נמשכת מלמעלה. מתוך דבקות במידותיו של הקדוש ברוך הוא יש המשך משמים לארץ” לסדרי הגוף ולסדרי החברתיות הפשוטים והגסים שלנו. “צדקתך” נמשכת אלינו” והיסוד שלה הוא הצדק האלוהי העליון והמופשט. שמא נאמר שהצדק היורד בעולם התחתון נעשה מגושם? לא כן” “צדקתך צדק לעולם”. צדקתך נשארת לעולם צדק בטהרתו. כמו כן” “תורתך אמת”. התורה נמצאת אצלנו – מקורה הוא שמימי” זאת “תורתך”” והיא יורדת אלינו בצמצום ובהשפלה אנושית. לכן אנו מדגישים שתורתך היורדת אלינו למטה היא אמת. שמא נאמר שהיא נעשית מושפלת וירודה? לא! “תורתך” אף בעמקי תחתיות ארץ נשארת “אמת”. כל סדרי הצדקות והמישרים החברתיים מתגלים מתוך הצדק האלוהי – “אוהב את הצדקות” נמשך מתוך “צדיק וישר ד'” .