מָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם עַל בְּנִי יוֹנָתָן” הַצַּדִּיק” הֶחָכָם וְהַגִּבּוֹר” לֹא יָדַעְתִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. כָּל זֶה נוֹדַע לִי רַק אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן סִפְּרוּ לִי הַחַיָּלִים שֶׁהִצַּבְתִּי בַּתַּצְפִּית” שֶׁצְּבָא פְּלִשְׁתִּים מִתְקָרֵב לְעֶבְרֵנוּ עוֹד וָעוֹד[1].
אֵין בְּרֵרָה. הִגִּיעָה שְׁעַת קְרָב” עִם מְעַט הַחַיָּלִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אִתִּי. נָתַתִּי הוֹרָאָה לַחַיָּלִים שֶׁלְּיָדִי: אָנָּא עִרְכוּ מִפְקָד” מִי הָלַךְ וְנֶעֱלַם” וּמִי נִשְׁאַר אִתָּנוּ. אָז מָסְרוּ לִי שֶׁיּוֹנָתָן וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו נֶעֶלְמוּ [2]. תָּמוּהַּ מְאֹד” מוּזָר בְּיוֹתֵר.
אֲבָל אֵין בְּרֵרָה” חַיָּבִים לָצֵאת לַקְּרָב. רַק קֹדֶם לַיְּצִיאָה” פָּנִיתִי אֶל הַכֹּהֵן אָחִיָה בֶּן אֲחִיטוּב: אָנָּא פְּנֵה אֶל הָאוּרִים וְתֻמִּים” וּשְׁאַל אִם עָלֵינוּ לָצֵאת לַקְּרָב אוֹ לֹא [3].
וּבֵינְתַיִם הֲמוֹנֵי פְּלִשְׁתִּים זוֹרְמִים וּמִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ. אֵין זְמַן. הוֹרֵיתִי לְאָחִיהָ לַעֲצֹר” וְלֹא לִשְׁאֹל אֶת הָאוּרִים וְתֻמִּים[4].
חַיָּבִים לָצֵאת מִיָּד לַקְּרָב. אָמְנָם לַפְּלִשְׁתִּים יֵשׁ 30.000 רֶכֶב וְ-6.000 פָּרָשִׁים וְעַם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם[5]” וְאָנוּ” כִּמְעַט כָּל חַיָּלֵנוּ בָּרְחוּ מֵרֹב פַּחַד[6] וְנוֹתַרְנוּ רַק 600 חַיָּלִים[7] לְלֹא כְּלֵי נֶשֶׁק. רַק לִי וּלְיוֹנָתָן חֶרֶב וַחֲנִית[8].
וְעַכְשָׁו יוֹנָתָן נֶעֱלַם…
אַךְ אֵינֶנִּי מְפַחֵד” נִלָּחֵם מְעַטִּים מוּל רַבִּים” וד’ יִהְיֶה בְּעָזְרֵנוּ.
בְּעֶזְרַת ד’ נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ.
———————
1. שמואל א יד טז.
2. שם יז.
3. שם יח.
4. שם יט.
5. שמואל א יג ה.
6. שם ו – ז.
7. שם טו.
8. שם כב.