ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: מטות, מסעי
פרשה נוכחית: דברים
פרשה הבאה: ואתחנן
 


תנועת נוער נפרדת וצבא זה לא בילוי בנים-בנות

הרב שלמה אבינר


תנועת נוער נפרדת

ש: אני מדריך בתנועת נוער מעורבת ואנו שוקלים אם להפריד בנים ובנות?

ת: יישר כוחכם. מצווה גדולה.

ש: אבל יש טענה שכדאי לחנך ילדים במסגרת מעורבת כדי שילמדו להתמודד כאשר יגדלו.

ת: מה פירוש המילה להתמודד - לחטוא או לא לחטוא?

ש: לא לחטוא.

ת: אם כן, כלל גדול בחינוך שמה שאסור למבוגר, מרגילים ומחנכים גם את הילד, כדי שלא יחטא בזה בבגרותו. וכן לענייננו, כיוון שלמבוגר זה אסור, כך יש לחנך את הילד.

ש: אבל למעשה, אצל מבוגרים החברה כן מעורבת?

ת: נכון. הוא שאמרנו. כיוון שמחנכים אותם למעורב בילדותם, כך הם ממשיכים כאשר גדלים.

ש: אך גם מקומות עבודה הם מעורבים ברובם?

ת: איסור של חברה מעורבת כוונתו בילוי משותף, כגון בתנועת נוער, כשמדברים, צוחקים, מסתכלים וכו'. מקום עבודה הוא כדי לעבוד ולא כדי לבלות יחד. לכן מי שחונך בילדותו להתרחק מאוד מאוד, גברים מנשים כלשון הפוסקים, גם במקום העבודה ימשיך להיזהר בזה, ורק יעסוק עניינית בעבודה, ורק עם בני מינו יכול לצחוק ולפטפט.

ש: אבל אם הוא לא חווה חברה מעורבת, כיצד יתרגל להתמודד?

ת: מה פירוש חווה? חטא או לא חטא?

ש: פירוש : חי בתנועת נוער מעורבת.

ת: אם כן הוא חטא. אז הוא התרגל לחטוא. אחר כך יקשה עליו להשתחרר מהרגל החטא. הנסיון מראה שאצל חילוניים שמעורבים לגמרי בילדותם, יש הרבה מאוד חטאים בבגרותם, ד' ירחם. אצל ילדים דתיים, שמעורבים למחצה, לשליש לרביע, יש פחות חטאים, אבל עדיין יש, לצערנו. ואצל החרדים שנפרדים החל מילדותם, כך זה ממשיך אחר כך, כמעט תמיד. אם כן, החינוך פועל.

ש: ומה נעשה אם יש בני נוער שבכל זאת טוענים שחינוך מעורב יביא צניעות?

ת: שלוש תשובות:

א. לא עוברים על ההלכות שמפורשות בגמרא, ברמב"ם, בשולחן ערוך, ואפילו בקיצור שולחן ערוך, על ידי סברות שאנו ממציאים.

ב. גם אם לא מבינים את מצוות ד', בכל זאת יש לקיימן. כמובן, אם גם מבינים זה טוב יותר. אך גם בלי להבין, זו מדרגה של עבודת ד'.

ג. הם רוצים מעורב, לא בגלל איזה אידיאל חינוכי, אלא בגלל היצר הרע. אז יש להתגבר על היצר הרע, על ידי מלחמה נגדו, וגם על ידי לימוד ספרי מוסר, כגון מסילת ישרים, שאגב מדבר באריכות בפרק יא על חטא הקרבה בין נשים וגברים, שכבר בזמנו אנשים רימו את עצמם שאין בזה עבירה.

חזקו ואמצו באהבת ד' ובטהרה.


צבא זה לא בילוי בנים-בנות
הרב שלמה אבינר



שאלה: חייל ביקש להשתחרר מנופש מעורב ולא איפשרו לו. היא פנה לנק"ח, נציב קבילות החיילים, וקבל תשובה: "מטרתו העיקרית של שבוע הלכידות הינה גיבוש המסגרת האורגנית ויצירת לכידות בין חיילי היחידה, ועל כך מרבית פעילויות השבוע מתבצעות במתכונת מעורבת בין בנים ובנות" (י"ב בכסלו תשע"ח). האם יש היתר בשביל מטרה זו?

תשובה: חלילה. שירות נשים בצבא הוא עבירה, שירות משותף גברים-נשים הוא עבירה בריבוע, ובילוי משותף הוא עבירה בחזקת שלוש. עיין קיצור שו"ע קנב ח.

אמנם הגיבוש בין חיילים הוא דבר חשוב ומצוה, אך כידוע אין עושים מצוה בעזרת עבירה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים. ד' ציוה עלינו לעשות מצוות, ואסר עלינו לעשות עבירות, ואם אי אפשר לעשות מצוה אלא על ידי עבירה, הוא לא רוצה שנעשה את המצוה. כאשר עושים מצוה הבאה בעבירה, העבירה לא נעשית מותרת, אלא יש גם מצוה וגם עבירה, ויש מצבים שגם המצוה מתבטלת, ויש עוד מצבים שהמצוה עצמה הופכת לעבירה.

אנו אוהבים את הצבא, הוא פיקוח נפש של העם, של הארץ ושל קידוש השם, ולכן לא נוכל לסבול בשום פנים ואופן, שיתקיימו בו דברים הפוגעים בקדושת המחנה, וקל וחומר שיכפו זאת על חייל שרוצה לשמור תורה. זה צבא עם, צבא של כל עם ישראל, צבא של חילוניים ושל דתיים. לא נקים, חלילה, שני צבאות. כך אמר הג"ר שלמה גורן בשם דוד בן גוריון: "מדינה אחת, צבא אחד"!






הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: