כאשר סירב יוסף לאשת פוטיפר נאמר (לט”ח): “וימאן ויאמר אל אשת אדניו”. כאשר יוסף אומר לאביו שמנשה הבכור וצריך לשים עליו את יד ימינו” נאמר שם (מח” ט) “וימאן אביו ויאמר”” והוא מסביר ליוסף שלמרות גדולתו של מנשה” מאפרים עתיד לצאת יהושע ולכן הוא מקבל את הברכה החשובה.
בזוהר חדש המובא בתורה שלימה נאמר על הפסוק בפרשת וישב בסירוב של יוסף על המילים ‘וימאן ויאמר’: “אמר לו הקב”ה אתה אמרת ‘וימאן ויאמר’ חייך וימאן ויאמר אחרא ייתי לברכא לבנך ויתברכון ביה” הדא הוא דכתיב וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי”. כלומר” אומר לו הקב”ה” בזכות שעמדת בניסיון עם אשת פוטיפר” תזכה למיאון” שאבא לא יסכים לברך את מנשה ראשון אלא אפרים יהיה ראשון ולכן נאמר גם שם ‘וימאן…ויאמר.’
וצריך להבין מה הקשר בין המיאון של יוסף לאשת פוטיפר לברכת מנשה ואפרים” ואיזה שכר זה ליוסף? ומה המשמעות בזה שאפרים הוא המוביל?
נראה לפרש על-פי מהלך של הנצי”ב מוואלוזין ב’העמק דבר'” על ברכת יעקב לאפרים ומנשה. הנצי”ב שואל” אם אפרים קודם” למה לא העביר יעקב את אפרים לצד ימין ואת מנשה לצד שמאל” מדוע הוא משכל ידיו? ומסביר הנצי”ב שזה שאפרים היה גדול ממנשה” זה היה רק בעניינים הרוחניים” מה שלמעלה מהליכות עולם הטבע” אבל במה שקשור להליכות הטבע” להנהגת העולם הטבעי” מנשה היה מבין בזה יותר. היד” אומר הנצי”ב” משמשת את הראש ואת הדעת. היא מסמלת את הדברים הרוחניים. ואילו הרגל משמשת את הליכות הגוף לפי הטבע שלו. לכן מה שקשור לענייני הרגל מנשה הוא המוביל” ולכן הוא זוכה לברכה כשהוא עומד ליד רגל ימין” ואילו את יד ימין המסמלת את העניינים הרוחניים” מקבל אפרים שהצד הרוחני בולט אצלו במיוחד.
על-פי זה אפשר אולי להסביר את מאמר הזוהר שהזכרנו. האדם בנוי מגוף ויש בו צדדים שפלים חומריים” תאוות ויצרים” אבל יש בו גם נשמה טהורה” ועל ידי קיום תורה ומצוות הוא יכול להתגבר על יצריו ותאוותיו. יוסף” בעומדו בניסיון אשת פוטיפר” הראה לדעת שהצד הרוחני שבאדם גובר ויכול לנצח את הצדדים החומריים השליליים. אומר לו הקב”ה” בזכות זה שהראית שהצד הרוחני שבאדם הוא הגובר והוא המנצח” בזכות זה אני אשים את אפרים שהוא מבטא את הצד הרוחני שבאדם” ראשון מבין שני בניך.
כל אדם מתמודד עם יצרו הרע ולעתים נדמה לו שאינו יכול לו” והוא נוטה ליפול ולהתייאש” במיוחד אם אכן נפל ונכשל. באה התורה בברכת אפרים ומנשה ללמד אותנו יסוד זה” שהצד הרוחני שבאדם הוא הגובר” הוא המוביל והוא המנצח. וכשהאדם מנצח הוא זוכה לאור גדול” והוא מלווה אותו ומברך את כל מעשיו” גם הגשמיים והחומריים.
אף ילדינו נמצאים במערכות קשות של פיתויי היצר” ועלינו ללמדם שיכול נוכל לו. שבע יפול צדיק ויכול לקום” ולמלא את תוכן חייו באור תורה ומצוות” ועל ידי כך זוכה לאור ה’ המלווה אותו בכל מעשה ידיו.
