ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


אומנות הביקורת

נתן קוטלר


ביקורת דורשת אומנות

ספר בראשית נקרא 'ספר הישר' משום שאנו לומדים ממנו כיצד ללכת בדרכי אבותינו מתוך הליכות ישרות ודרך ארץ (ראה: פתיחת הנצי"ב לבראשית). יש ללמוד מהדרכים שאבותינו התמודדו עם אתגרים, כדי שגם אנו נוכל להתמודד בדרך הנכונה עם האתגרים המופיעים בחיינו.

ניתן ללמוד רבות לחיינו מארבע הפרשיות העוסקות ביחסים בין יוסף והאחים. במאמר זה נתמקד בנושא הביקורת.

ביקורת היא תמיד לא נעימה לשני הצדדים, הן לנותן והן למקבל. אך היא הכרחית משתי סיבות: ראשית, אין לשמור כעסים בלב משום שזה מוביל לשנאה, אלא יש 'לאוורר את הרגשות' כפי שנאמר "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז ורמב"ן שם). שנית, לביקורת יש תפקיד חשוב להתקדמות ביחסים הבינאישיים ולהפקת לקחים.

אך דווקא משום שהביקורת היא כלי עוצמתי, היא דורשת אומנות. ולכן, השאלה היא מהי הדרך הנכונה למתוח ביקורת ולהוכיח את הזולת?



הדילמה של יוסף

נתאר לעצמנו את תחושתו של יוסף שישב לבדו במצרים במשך 22 שנה. במשך השנים הארוכות הללו, כמה פעמים הוא דמיין לעצמו את הפגישה עם אחיו? מה עבר במחשבתו של יוסף כשדמיין זאת? אילו מילים תכנן לומר להם? איך התעתד להתוודע אל אחיו?

אין ספק שעתה, כאשר יוסף נמצא בעמדת כוח, הוא היה יכול להתוודע אל אחיו בדרכים רבות, אבל יוסף בחר בדרך מאוד מיוחדת שאנחנו יכולים לשאוב ממנה הדרכה לדילמות שבחיינו:

ביקורת דיסקרטית

"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" (בראשית מה, א). כאשר רוצים למתוח ביקורת, אין צורך להפיק מופע תיאטרלי, אלא הדרך הנכונה היא לקחת את האדם לצד ולומר לו את הדברים בדיסקרטיות.

רגישות

רש"י כותב: "ראה אותם נסוגים לאחוריהם, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים" (שם ד). כאשר מותחים ביקורת יש להקפיד להיות רגישים ומודעים לשפת הגוף של העומד מולנו, שפעמים רבות משקף את המצב הנפשי העובר עליו.

עדינות

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי" (שם ד), רש"י אומר "קרא להם בלשון רכה ותחנונים". כאשר רוצים למתוח ביקורת, אין צורך לצעוק או לומר מילים קשות, אלא הדרך הנכונה היא לומר את הביקורת בלשון רכה ובעדינות. ההתלהמות אינה משיגה דבר, אלא רק בנחת ניתן להביא לשינוי אמיתי, שהרי דברי חכמים בנחת נשמעים (קהלת ט, יז).

להכין בהדרגה את האדם לביקורת

אם מעיינים בפסוקים, מבחינים שיוסף לא אמר מיד "אני יוסף", אלא קודם כל הוא הכין את השטח והוציא החוצה את כל המצרים כדי שהאחים יבינו שהוא מבצע מהלך אישי. לאחר מכן, נאמר "וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי" (שם ב), הוא הראה שעומד לקרות משהו מרגש ואמוציונאלי. ורק לאחר מכן, הוא גילה את זהותו. אם כן, כאשר רוצים למתוח ביקורת, אין צורך 'להנחית' מיד על האדם את הביקורת, אלא להכינו מראש בהדרגה. בדרך זו יקל על האדם לקבל ולהפנים את הדברים.

לאפשר לאדם להיחלץ מהעניין בכבוד

"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם" (שם ה; וראה: נ, כ). הדבר היקר ביותר לרוב האנשים הוא הכבוד שלהם והם ינסו להגן עליו בכל מחיר. ולכן כאשר מותחים ביקורת יש להקפיד מאוד לשמור על כבוד האדם העומד מולנו. יוסף אִפשר לאחים להיחלץ מהעניין בכבוד, הוא הצביע על הטובה שצמחה מהמכירה ובדרך זו הוא הסיט את תשומת הלב מאשמת האחים לעבר כיוונים חיוביים.

לתעל את הביקורת לעשייה חיובית

"מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד" (שם ט). הסוד של 'ביקורת בונה' הוא להשתמש בביקורת כדי להשתפר ולהשתנות לטובה. יוסף ניסה לתת לאחים כלים קונסטרוקטיביים להתרומם ולהתמלא בעשייה חיובית. בדרך זו לא מתמקדים בעבר ובמה שנעשה, אלא פונים לעבר העתיד במטרה לתקן.

ביקורת מתוך אהבה

"וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם" (שם ט"ו) ורש"י כותב על הנאמר "וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין - השוה את כולם יחד לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי, שהרי לא היה במכירתי, כך אין בלבי שנאה עליכם" (שם י"ג). לפני שמותחים את הביקורת יש לבדוק טוב טוב האם הביקורת מגיעה ממקום של שנאה ורצון לנקום, או ממקום אמיתי של אהבה.

לא להיגרר להאשמות הדדיות

"וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ" (שם כ"ד). רש"י כותב: "ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתווכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו". כאשר ישנם כמה אשמים, יש להקפיד שדברי הביקורת לא יגרמו להם להיגרר להאשמות הדדיות. שהרי מטרת הביקורת אינה להביא מחלוקות ושנאה לעולם, אלא להרבות אהבה ותיקון בעולם.

סיכום

ככלל, יש לזכור שלא מומלץ למהר למתוח ביקורת, אלא יש לחשוב היטב לפני כן, ולא רק מה לומר, אלא איך לומר זאת בדרך העדינה ביותר. כל זאת במטרה לשמור על כבוד האדם העומד מולנו ולאפשר לו להיחלץ מהעניין בכבוד. והחשוב ביותר הוא לזכור שביקורת צריכה להיאמר רק מתוך מקום של אהבה ורצון אמיתי לגרום לאדם להתקדם. כל הנאמר כאן הוא רק חלק קטן מאומנות הביקורת ואידך פירושה הוא, זיל גמור (ע"פ שבת לא, א).

לתגובות: natanorot@gmail.com



תגיות: ביקורת



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויחי תשע"ח:
אהבה וישרות - הרב דוד לנדאו
הריגת יואב בן צרויה - הרב יואב אוריאל
יעקב אבינו לא מת - הרב חגי לונדין
שכרו של המתגבר - הרב יורם אליהו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: