כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם) בראשית מט כח).
אנו רואים כאן בפסוק לשון דיבור ולשון ברכה מה ההבדל ביניהם?
ההתבוננות בעניין זה מתחילה בשאלתו התמוהה של עשיו כשמונים שנה לפני כן “הברכה אחת היא לך אבי?” כשיצחק בירך את בניו הוא האציל להם ברכה אחת ויחידה” לעומת זאת כשיעקב מדבר עם בניו הוא מוציא 12 ברכות שונות. הברכה היא משהו שלא בהכרח ‘רואה’ את העומד מולה” כמאמר חז”ל: “כל המשנה ממטבע שקבעו חכמים טועה”. הברכה אינה משתנה” היא קבועה” והעניין הוא כנראה כיוון שהיא באה ממקום גבוה כל כך… לעומת הברכה” הדיבור משתנה. הוא רואה מי ומה שמולו ואולי דווקא בשל כך יכול הדיבור להוציא 12 ברכות…
הדיבור” בהסתכלות רגילה” עניינו הרבה יותר נמוך” שהרי דיבור יכול להיות סתמי וחסר משמעות” כמו שאנו רואים הרבה פעמים אנשים המדברים ואינם שמים לב כלל למה שיוצא מפיהם” בין אם זה בתפילה ובין אם זה מול אנשים.
הדיבור קשור עם ספירת המלכות שהיא בעצם הקשר שלנו עם העולם שמחוץ לנו. הקשר שלנו עם האנשים שסביבנו יכול להיות בונה” כנה ואמיתי אך יכול גם להיות ציני” הרסני וכוזב. הכל תלוי בקדושת הדיבור. וכמו יעקב אבינו המלמד אותנו להסתכל על האדם שמולנו ועל המציאות הסובבת אותנו לפני שאנו מוציאים מילים מפינו” כך כשנדע לשמור על קדושת הדיבור” ייצאו מפינו רק ברכות ממש כמו יעקב אבינו..
מרן הרב מסביר זאת בלשונו הקדושה “האדם יכול לדעת את מעמדו הרוחני על פי הבהירות של הדיבור שלו. מה שהאור הנשמתי יותר חי בקרבו” כפי אותה המדה יחוש” איך כל דיבור ודיבור שלו יוצא כחץ” וכשטף מים חיים” ואיך שהוא בא ונמשך ממקור חיים” ופועל את פעולתו בעולם. מובן שהאיכות הפרטית של הפעולה של הדיבור תשוער על פי המדה הפרטית של העילוי הנשמתי” כל חד וחד לפום דרגיה.” (שמונה קבצים ו עח).
שבת שלום
