בְּנֵס נִצַּחְנוּ. אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק” הָאוֹיֵב הִכָּה אֶת עַצְמוֹ. כַּמּוּבָן עֲדַיִן לֹא הִסְתַּיְּמָה הַמִּלְחָמָה” אַךְ הַהַתְחָלָה טוֹבָה.
אֲנִי לֹא זוֹקֵף אֶת הַנֵּס הַזֶּה לִזְכוּתִי. קֹדֶם כֹּל” לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. יְהוֹנָתָן בְּנִי” הוּא שֶׁעָשָׂה הַכֹּל. הוּא עָנָו וְצָנוּעַ וְצַדִּיק” וְגַם חָכָם מְאֹד וְגִבּוֹר גָּדוֹל.
שֵׁנִית” אֲנִי הַדַּל” נִנְזַפְתִּי קָשׁוֹת עַל יְדֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” כִּי לֹא קִיַּמְתִּי אֶת מִצְוָתוֹ” לֹא חִכִּיתִי לוֹ. אֲנִי מוֹדֶה בָּאַשְׁמָה” טָעִיתִי. אַךְ הוּא הוֹדִיעַ לִי אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה: “וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָּקוּם. בִּקֵּשׁ ד’ לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ לְנָגִיד עַל עַמּוֹ” כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת אֲשֶׁר צִוְּךָ ד’ “[1].
אֲבָל זֶה לֹא מִשְׁתַּנֶּה מֵהַיּוֹם לְמָחָר. בֵּינְתַיִם אֲנִי מַמְשִׁיךְ עַד אֲשֶׁר יַחְלִיף אוֹתִי מִי שֶׁד’ יִבְחַר. זֶה קָשֶׁה לִי מְאֹד” אֲבָל אֲנִי חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל. לֹא הֻמְלַכְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי” אֶלָּא נִשְׁלַחְתִּי עַל יְדֵי הַנָּבִיא” כִּדְבַר ד’.
אֲנִי מֵבִין שֶׁאֲנִי בְּתַפְקִיד זְמַנִּי” אֲבָל גַּם זֶה דָּבָר גָּדוֹל” וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה כְּמֵיטָב יְכָלְתִּי.
בָּרוּר שֶׁנֵּס הַנִּצָּחוֹן לֹא נַעֲשָׂה לִכְבוֹדִי וּבִזְכוּתִי” אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן.
וְעַכְשָׁו” לְהֶמְשֵׁךְ הַמִּלְחָמָה.