“מתיישב לבו בתלמודו”. אחרי כל המדרגות של שכלול עלייה וקידוש השם של תלמיד חכם בחברה” חוזרים לעצם עניין הלימוד” לימוד בחברותא מתוך גדלות. מתוך כל מה שקדם” הוא זוכה להתקדם ולהוסיף בקניין תורה עד ש”מתיישב לבו בתלמודו”” מתיישב בדעת ובנפש. בהתחלת המשנה הזכרנו את “ישוב הדעת”” אבל כאן אנו נפגשים במדרגה עליונה יותר” כמו שמוזכר בספר ‘מוסר אביך'” שאמיתיותה של תורה צריכה להיות קנויה בנפש. מתוך שייכות והרגשת הרמוניה והתאמה” תלמודו מתיישב בתוך נפשו” ונפשו מתיישבת בתוך תלמודו.
“שואל ומשיב” שומע ומוסיף”. מגיעים למצב עליון של התעלות האדם” שכלול הלימוד” התגברות והתגדלות בתורה עד כדי כך שהוא לא רק שואל אלא אף משיב. השאלות והתשובות מוסיפות למהלך קניין התורה. הוא שומע ומוסיף” שמיעת התשובות מביאה לו תוספת. הוא שומע דברים שנאמרו מפי השמועה” ומתוך שייכותו לעולם התורה” הוא הולך ומוסיף.
“לומד על מנת ללמד”. הוא לומד על מנת שיוכל להגיע למצב של שלמות אמיתית בתורה” שיוכל ללמד. במקור למצוות תלמוד תורה – “ולמדתם אותם את בניכם” – מופיעה החובה ללמד. גם הרמב”ם” בראש הלכות תלמוד תורה” מגדיר את המצווה הכלל ישראלית – ללמד.
“לומד על מנת לעשות”. ברור שהעשייה היא ההמשך הפשוט של הלימוד. כמו ששלמות הלימוד היא שילמד אדם לעצמו על מנת ללמד ולמען המשך התורה בישראל – כך שלמות הלימוד היא למען תתקיים התורה בישראל” לימוד על מנת לעשות.
“המחכים את רבו”. גם במצב של גדלות בתורה ועצמאות” ממשיכה השייכוּת לרב. אין זה דבר כל כך פשוט” שהרי מדובר כאן במדרגות אציליות” ולא במי שמחכים את רבו מתוך עם ארצות. המהרש”א מסביר את דברי חז”ל “‘לא בשמים היא’ – לא תמצא בגסי הרוח” ” שהכוונה לתלמידי חכמים שמתרברבים וחושבים שהם כבר אינם צריכים לרב. אדרבה” הוא גם יכול להביא השלמה ותוספת התחכמות לרבו על ידי שאלותיו ובירוריו.
“המכוון את שמועתו”. ההלכה נקראת שמעתא. כל התורה כולה היא שמועה” “מפי השמועה”. יש לדקדק בשמועה. כמה פעמים מצינו בגמרא בירורים של דיוק לגבי שמועה” איך נמסרה. מתוך כל השכלול של קניין התורה זוכים לכוון את השמועה לאמת” מתוך הבנה שלמה .
פרשת: מידע לא זמין עבור המיקום והתאריך המבוקש | (ירושלים)
תפריט
