מביא גאולה לעולם

התורה היא של כלל ישראל. גאון זה שמופיע” על ידי ארבעים ושמונה מעלות של קנין תורה” שייך לחיוניות של כלל ישראל. גידול של תלמיד חכם בתורה הוא עניין אישי פרטי” ויחד עם זה הוא עניין כלל ישראלי. דבר זה מתברר מתוך דברי רב ששת שהזכרנו קודם. רב ששת היה מלא תורה ואמר: “שמחי נפשי! לך למדתי!” על כך שואלת הגמרא: האם התורה היא דבר פרטי? האם אדם גדול לומד באופן אגואיסטי? הרי התנא רבי אלעזר אמר שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ” כלומר קיום של עם ישראל ושל כל העולם כולו? אין תורה פרטית. הגמרא משיבה: באמת התורה היא לכלל ישראל” היא מקיימת שמים וארץ” אבל איך מגיעים להיות בוני עם ישראל” “בניך-בוניך”” המחזיקים בנין של קיימא? “מעיקרא” כי עביד איניש – אדעתא דנפשיה קא עביד” ” לומדים תורה בשביל כל עם ישראל” אך כיסוד עליך לדעת מה ערך התורה בשבילך. בזה שתתגדל” יהיה לך ערך עבור כל שמים וארץ. ככל שמראש אתה מכיר ומרגיש שהנך בונה את עצמך ואת כלל ישראל” יותר יופיעו ויתגלו כוחות עמידת כל הבניין כולו. העמל והיגיעה להתמלא תורה הוא בניין עמודי שמים וארץ. התורה היא לכלל ישראל” לקיום העולם כולו” אך איך יגיעו לתורה? קודם עליך לעסוק בה באופן פרטי” כאילו אגואיסטי” על ידי לימוד וחזרה” שקידה בחברותא ושיעורים בישיבה. בהתחלה” כשהוא עושה” על דעת נפשו הוא עושה. ימלא עצמו בתורה כאילו באופן אגואיסטי” וכשיתגדל” יוכל לקיים תורה לעם ישראל ולעולם כולו.
נקודה זו שייכת לאמירת דבר בשם אומרו” כי לימוד תורה הוא התגדלות הערך האישי ויחד עם זה פגישה עם כלל ישראל והתקשרות לשלשלת כל הדורות. “הא למדת” שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם” – גאולה לכלל ישראל מתוך חיוניותה של תורה. מתוך גלגולי הסיבות” אמירת דבר בשם אומרו מביאה גאולה לעולם” “שנאמר: ‘ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי’ “. הרי זה כמו בסיפורו של רב ששת” שעל יסוד “אדעתא דנפשיה” נבנה הכלל. לכך שאמירת דבר בשם אומרו מביאה גאולה לעולם” יש אחיזה בפסוק “ותאמר אסתר”” המבליט את העובדה היסודית שעניין אישי שייך לכלל ישראל” ומתוך אמירת אסתר למלך בשם מרדכי נמשכה ישועה לאומה כולה .