בתקופת הגאונים התחילה מסורת לקריאת הפרשות בשמותיהן כפי שאנו מכירים היום.
ישנם שמות מתבקשים ומובנים כמו ‘בראשית’ ‘נח’ ‘לך לך’ וכו’. ישנם שמות פחות מובנים כמו ‘ויחי’ או ‘חיי שרה’ שמדברים על פטירתם של אבותינו הקדושים וקיבלו שמות ב’סגי נהור’. אבל מדוע זכה יתרו שפרשת מתן תורה נקראת על שמו? למה לא משה? למה לא אהרון ? למה לא סתם ‘מתן תורה’?
את השאלה הזאת שואל אור החיים הקדוש (שמות יח) בפרשתנו” הוא מתרץ שני תירוצים. האחד” כדי לתת שכר ליתרו על כך שכיבד את משה” והשני” שהקב”ה רוצה ללמדנו כי אפילו יש בעולם אנשים חכמים כמו יתרו” עדיין בחר ה’ בנו מכל העמים.
ואפשר להוסיף עוד תירוץ על ידי התבוננות בתכונותיו של יתרו.
הראשונה” יתרו יודע להשתתף בשמחה של מישהו אחר כמו שכתוב “וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם” (שמות יח ט). המיוחד בשמחה זו” כמו שמפרש הספורנו” (שם) הוא” שאינה שמחה לאיד של מצרים אלא שמחה מתוך אמפטיה לעם ישראל. לא פעם כשאנחנו שמחים עם מישהו” צמחה לנו שם תועלת אישית כלשהי” וכאן יתרו מלמד אותנו מה היא שמחה אמיתית.
השנייה” יתרו רואה את הבנאדם שמולו ולא רואה רק את עצמו. אנחנו רואים את זה בעצתו למשה שבאה מתוך דאגה אמיתית למשה רבינו ולעם ישראל” בלי רצון לקבל קרדיט ובלי לחשוב מה אני מרוויח מהעצה. איך יודעים שהעצה היתה ממקום אמיתי ונקי? התורה אומרת וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר (שמות יח כד). מי שקיבל עצה ממישהו יודע להרגיש אם זה אמיתי או נגוע” ואם זה אמיתי ונקי העצה מתקבלת על לב השומע בשלמות.
התכונה השלישית היא שיתרו יודע להיות במקום שצריכים אותו ולא איפה שנעים ונוח לו להיות” וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ (שמות יח כז).
שלוש התכונות האלו הן תכונות בסיסיות לכל מי שרוצה ללמוד תורה” ולקנות את התורה באמת…
שבת שלום