ב”ה נִצַּחְנוּ אֶת עֲמָלֵק.
אֹומַר אֶת הָאֱמֶת” שֶׁאֵינִי מֵבִין אֶת הַפְּקֻדָּה שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא “וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה” מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק” מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה” מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר”[1]. מָה אֲשֵׁמוֹת הַבְּהֵמוֹת? וְכִי הֵן חָטְאוּ?! הָרֵי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו! אֲפִלּוּ עַל בְּהֵמָה אַחַת… אָז לָמָּה לַהֲרֹג כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בְּהֵמוֹת[2]? אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁעָדִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְהַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת לד’. זֹאת תִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ לְהַחְרִימָן [.[3
וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת” לָמָּה לֹא לַחְמֹל עַל אֲגַג?! כְּשֶׁהוּא לְבַד” מָה הוּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת לָנוּ? הֲרֵי עַמּוֹ מְחֻסָּל. אָמְנָם הוּא רָשָׁע מְרֻשָּׁע” אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה סְתָם לְשֵׁם מִלְחָמָה. אֶלָּא רַק לְהִתְגּוֹנֵן וּלְהַצִּיל אֶת עַמֵּנוּ.
וּבִכְלָל לָמָּה לִי לְהַחְלִיט לְבַד. הֲרֵי אֲנִי מֶלֶךְ שֶׁל הָעָם” וְעָלַי לְבַטֵּא אֶת רְצוֹן הָעָם. עַל כֵּן נִשְׁמַע מָה הָעָם חוֹשֵׁב.
אֲנִי מַקְשִׁיב” וְשׁוֹמֵעַ שֶׁהָעָם חוֹמֵל עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר [4[ לָכֵן זֹאת אֶעֱשֶׂה. אֶת מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר נִשְׁמֹר” וְאֶת הַחֵלֶק חֲסַר הָעֵרֶךְ נַשְׁמִיד [5]. כָּךְ גַּם אֲקַיֵּם אֶת פְּקֻדַּת שְׁמוּאֵל וּרְצוֹן ד'” וְגַם נִנְהַג בְּרַחְמָנוּת וְנַעֲשֶׂה שִׁמּוּשׁ נָכוֹן בַּשָּׁלָל.
גַּם עַל אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חָמַלְנוּ. הַדָּבָר נִרְאֶה לִי טוֹב וְהֶגְיוֹנִי.
————————
1. שמואל א טו ג.
2. שם שם ה רש”י.
3. שם שם טו.
4. שם ט. שם טו.
5. שם ט. רש”י. מצוד”ד.