דבר תורה קצר לחג פורים
בעיצומם של הפסוקים הדרמטיים – “וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת” (אסתר ד” יד) – המילים ‘החרש תחרישי’ מוטעמות בטעמים ‘מונח זרקא’. מבחינה מוזיקלית הטעם ‘מונח’ הוא טעם שמנוגן בסולם נמוך” מעין מנוחה בשטף הקריאה; לעומת זאת הטעם ‘זרקא’ הוא עלייה חדה בסולם הצלילים. חכמי הסוד דרשו כי ‘המונח’ הוא אגירת כוח לקראת ‘ההזרקה’ שמתפרצת ב’זרקא’. כדוגמת מזרק שמתמלא בנוזל שנדחס עד להתפקע ובסופו של דבר ‘דוקר’ ומזריק באופן חד ומדויק; כך אנו מתמלאים בכוחות שיוצאים אל הפועל בעוצמה בזמן ובמקום הנכון.
מגילת אסתר מספרת לנו על תקופה חשוכה בתולדות עם ישראל; אנו מצויים בחוץ לארץ נתונים לחסדיו וגחמותיו של מלך עריץ” שגם לאחר שניצלנו מהגזרה הנקודתית של המן עדיין ‘אכתי עבדי אחשורוש אנן’ – עדיין אנו עבדי האחשורוש – (ולכן גם נפסק להלכה שלא אומרים הלל בפורים). יתרה מזו” אסתר עצמה” לאחר התשועה הגדולה ולאחר שכולם סיימו לחגוג” חוזרת להתענות תחת ידו של אחשורוש עד סוף חייה. עם זאת” גם בתקופות חשוכות – שהתרבות השולטת לכאורה אינה מאפשרת לאור האמונה להופיע; או שצריך להחריש ולא תמיד ניתן לומר הכל בקול רם; גם במצבים שבהם אין פתרון מלא לכל הבעיות – אנו ממשיכים פעולה בסתר של אגירת כוחות. גם בחיים האישיים אנו ניצבים לעתים מול בעיות – אישיות” משפחתיות” לימודיות” כלכליות – שלא נוכל לפתור את כולן כאן ועכשיו. חשוב לזכור שגם בתקופות העצובות הללו הקב”ה נמצא אתנו בכל רגע ורגע. אלו הימים הקודרים שבהם מחרישים” אוגרים כוחות – ובסופו של דבר השמש זורחת” והכוחות האדירים הללו מוזרקים ויוצאים אל הפועל בזמן ובמקום הנכון.
פורים שמח
