ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: האזינו
 


רש"י מן הפרשה

הרב יואב מלכא



ששת ימים. פרק לה, ב

רש"י :
הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר, שאינו דוחה את השבת:

ב סיבות לקדימת אזהרת השבת לציווי מלאכת המשכן:


1) שתי מיני קדושות יש המשלימות זו לזו: "הסגולית" וה"בחירית".
"הסגולית" טבועה היא בקדושת השבת שהיא קבועה וקיימת מששת ימי בראשית ואין יד אדם מעורבת בגרימתה אלא כולה מעשה ה', "...כי ששת ימים... וביום השביעי שבת וינפש".
ושניה לה ה"קדושה הבחירית" שקדושת המשכן היא דוגמתה. כי הקדושה המופקת ממנו היא מכוח עמלו ומלאכתו של האדם המדקדק בהליכות המשכן וסדרי עבודתו. והורתה לנו תורה שקדושת מנוחתה של השבת דוחה את קדושת המשכן ועדיפה עליה, ללמדנו שתכלית הכל אינו העמל והמלאכה - עם כל ערכם המקודש בזמן הזה מאז חטא אדה"ר- אלא עיקר תעודתו של האדם היא התכונה השבתית, כלומר מצב ההתעלות התמידית שלא בדרך ניצוח הטבע בכוחן של ל"ט מלאכות האופייניות לששת ימי המעשה, אלא ראוי שימשך מאליו אחר הקדושה "כשמן הנמשך אחר הפתילה" בלא יגיעת בשר נפש ורוח שהיא מנת חלקו אחר חטא אדהר שנקנס "בזיעת אפך תאכל לחם".

2) עוד בא להורות שהקדושה הבחירית התלויה בעמל האדם - שהמשכן נושאה - היא מושרשת ויונקת מן הקדושה הסגולית השבתית ומבלעדיה לא תיתכן כלל כי בלא שמים איזה קיום יש לה לארץ? כי מי יריק עליה את מימיו להחיותה ולהפריחה ומי ישמש ליושביה מקור השראה אם לא "עצם השמים לטוהר"? וכלשונו של אברהם חלפי:
"עם קומץ שמים ביד
הייתי עובר את חיי
הייתי חוצה את הים ברגלי
עם קומץ שמים ביד"
ובכלל, האדם בטבעו נוטה להעריך ולהחשיב יותר את פרי עמלו הגשמי הנפשי והרוחני, ולכן יחסו החם מתפתח דווקא כלפי הקדושה הבחירית כיוון שהתפתחותה וגילויה תלויה בו ובעמלו וכדחז"ל:
"טוב לו לאדם קב אחד משלו מעשרה של חבירו". ואילו הקדושה השבתית שהגורם לה הוא הזמן ולא מעשה אדם, יחוש כי עם כל נעימותה אין יחסו אליה כאל "פרי בטנו" כי לא "הרה" אותה ולא "ילדה" ולכן באה תורה ואמרה: נכון שאינך עמל בהוויתה שהרי היא קביעא וקיימא מששת ימי בראשית, אבל הלא היא הטוענת את נפשך ומפרה את כח בחירתך ומטיפה עליך משפע ברכתה השמימית מנחמת אותך ,"מניחה לך מעצבך מרוגזך וממעשה ידך" ומאמצת אותך להצליח בכל עמלך בששת ימי המעשה לכן למדנו שטוב ,יפה וראוי לעסוק בהקמת המשכן המעמיד את מלוא שיעור קומתה של הקדושה הבחירית. אבל כאשר תבוא בגבולך קדושת השבת סור מפניה ופנה לה דרך רחבה כדין הקטן הנתלה בפני הגדול ממנו. כי "מכוסה" של הקדושה הסגולית "תשתה" הקדושה הבחירית ו"מלחמה תאכל ובחיקה תשב" ולכן לה משפט הבכורה בצדק.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: