ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: קרח
פרשה נוכחית: חוקת
פרשה הבאה: בלק
 


בדיחידוש

הרב יואב מלכא


"אני לא מצליח לעשות דיאטה" התאונן עב בשר אחד לפני חברו
"אתן לך עצה נפלאה" אמר לו חברו
"מותר לאכול הכל אבל בלי לבלוע"...

לכאורה תמוה, הרי סופו של אוכל להיבלע וזה טבעה של אכילה שבולע קמא קמא וכי לאן יוביל את מזונו אם לא יבלעהו?!! ואם כן מה הועילה עצת החבר?
אבל הפרש יש בין "אכילה" ל"בליעה" כי כאשר אין מקדימים את הבליעה לאכילה אזי טוב והכל יבוא על מקומו בשלום, האכילה תטחן את המזון "הדק היטב" והבליעה רק תשלים מעשה האכילה להוביל המזון אל הקיבה, לעבדו ולגמור מלאכת העיכול. וזה מורה שכוח השכל גובר על התאווה כי מתינות הלעיסה היא עדות על גבורת הדעת וממילא אכילה כזו לא תגרום תוספת חומרית לגוף גם אחרי בליעתו ולא "ישמן ישורון ויבעט". אבל כשהבליעה קודמת, דבר זה מורה על גודל התאווה שכן מקדים את המאוחר ופוער פיו לבלי חוק כעניין הלעיטני נא מן האדום... שנאמר בעשיו מבלי שילעס מזונו להכשירו יפה למלאכת הקיבה, ומרוב תאוותו בולע קודם שלועס היטב וחומרו גובר על שכלו ומתקיים בו שמנת עבית כסית... ומזה הוראה לא להקדים המאוחר בכל עניין וליתן לשכל משפט הבכורה להדריכנו בכל הליכות החיים. ויקדים "לעיסת הדעת" ל"בליעת החוש".

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: