גדולת השבת

ה”שפת אמת” כותב בשם סבו (בעל החידושי הרי”מ). ששבת הגדול נקראת כך על שם שהיא מביאה להשבתת הגאות והגדולה שאדם מייחס לעצמו ולא לה’ יתברך” כלומר משביתים את הגדולה הלוא ראויה. ומסביר השפת אמת (שבת הגדול”תרל”ד): “כי שבת מעלה כל דבר לשורשו ומנוחתו”. ואילו גאות מקומה רק לה’ (ככתוב) ה’ מלך גאות לבש” “ולכן השבת מסייע לאדם שלא להתגאות”. על-פי זה הוא מסביר מה שאמרו חז”ל “המתגאה כאילו עובד עבודה זרה”” כי אם אדם עושה פעולה קטנה או גדולה והוא לא זוכר שהכוח שפועל בו ומביא אותו למעשים הללו זה ה’ יתברך” הרי בזה הוא מסיר מעצמו עול מלכות ה’. ושבת היא ההפך מזה””שמעידים כי לה’ הארץ ומלואה”” ולכן היא מסייעת לאדם לכוון פעולותיו לה’ יתברך ולדעת שהכל ממנו (מה’) ולא ממנו (מאתנו).
טעם נוסף מביא השפת אמת בשם סבו” “שבשבת זו מתאספים כל חמישים שבתות השנה להביא גאולה”. כלומר יש עוצמה גדולה בשבת הזו כי בכל שבת יש בחינה של יציאת מצרים שהרי אנו אומרים על השבת ‘זכר ליציאת מצרים'” ויציאת מצרים מוזכרת בתורה חמישים פעמים (זוהר). ” ובכל שבת ניפתח שער אחד כמו שכתוב (יחזקאל מו” א) “ביום השבת יפתח”. כך שבששת ימי המעשה” אם אדם עובד את בוראו כראוי ומתכונן לשבת כנדרש” הוא זוכה שנפתח לו שער אחד מהחמישים שערים והוא זוכה להארה והתעלות גדולה.
מוסיף השפת אמת ואומר “ששבת הגדול הוא כמו שבת תשובה רק שהוא בבחינת אהבה” (לעומת שבת תשובה בתשרי שהיא מיראה). שצריך כל אדם לשוב להשם יתברך מגודל החסד שעשה עמנו כשהוציאנו ממצרים ובחר בנו להיות לו לעם נחלה.” (שפת אמת שבת הגדול תרל”ד).
דברי השפת אמת מאירים לנו אור גדול על שבתות השנה בכלל ועל שבת הגדול בפרט” נכוון את עצמנו ונדריך את ילדינו ובני ביתנו לשבת זו” לדעת לספוג ממנה את אורותיה וגדולתה המיוחדים שהרי בה ספוגים אורות לכל חמישים שבתות השנה. מתוך כך נזכה להיות מוארים מגדולת השבת לאורך השנה כולה.