אֲנִי שָׁבוּר- מְגִלַּת שָׁאוּל 38

אַחֲרֵי הַנְּזִיפָה הַקָּשָׁה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִשְּׁמוּאֵל הַנָּבִיא” וְהוּא קָרַע מֵעָלַי אֶת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל [1]” אֲנִי שָׁבוּר וְעָצוּב מְאֹד. רוּחַ ד’ הִסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי” וַאֲנִי מַרְגִּישׁ בְּרוּחַ רָעָה שֶׁאוֹפֶפֶת אוֹתִי [2]. בְּמַצָּב זֶה אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְתַפְקֵד. אֲנִי שָׁבוּר לְגַמְרֵי. אָמְרוּ לִי עֲבָדַי:
– כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ לֹא יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ. אָנוּ מַצִּיעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ לַמֶּלֶךְ רוּחַ רָעָה מֵאֵת אֱלֹהִים” יָבוֹא מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹדֵעַ לְנַגֵּן בִּקְדֻשָּׁה” בְּטָהְרָהּ” בְּרוֹמְמוּת אֱלֹהִית” וִינַגֵּן לַמֶּלֶךְ” וְכָךְ תָּשׁוּב אֵלָיו רוּחוֹ הַטּוֹבָה.
– רַעְיוֹן טוֹב. אֲנִי מַסְכִּים. חַפְּשׂוּ אָדָם מַתְאִים וַהֲבִיאוּהוּ אֵלַי [3].
אָמַר אֶחָד מִנְּעָרַי:
– אֲנִי מַכִּיר אָדָם כָּזֶה” אִישׁ רַב מַעֲלוֹת” אָדָם שֶׁתָּפוּר מַמָּשׁ לְתַפְקִיד זֶה” “הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי” יוֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל” וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר” וד’ עִמּוֹ”[4].
מְעֻלֶּה” חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. הוּא יוּכַל גַּם לַעֲזֹר לִי בְּתַפְקִידִים אֲחֵרִים.
שָׁלַחְתִּי שְׁלִיחִים אֶל אָבִיו” יִשַׁי מִבֵּית לֶחֶם” וּבַקָּשָׁה “שִׁלְּחָה אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן”[5].
הַבָּחוּר הִגִּיעַ אֵלַי” הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינַי” וּמְאֹד אָהַבְתִּי אוֹתוֹ [5].
שׁוּב שָׁלַחְתִּי לְיִשַׁי: – בִּנְךָ מָצָא חֵן בְּעֵינַי מְאֹד” אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּשָּׁאֵר כָּל הַזְּמַן אֶצְלִי [6].
וְאָכֵן” כָּל פַּעַם שֶׁרוּחַ רָעָה מֵאֵת אֱלֹהִים תָּקְפָה אוֹתִי” הָיָה דָּוִד מְנַגֵּן לְפָנַי בַּכִּנּוֹר” וְהָרוּחַ הָרָעָה הָיְתָה סָרָה מִמֶּנִּי” וְהַרְגָּשָׁתִי הַטּוֹבָה חָזְרָה אֵלַי [7].
תּוֹדָה לָאֵל.
———————
1. שמואל א טו כה – לה.
2. שם טז יד.
3. שם טו – יז.
4. שם יח.
5. שם יט – כא.
6. שם כב.
7. שם כג.