נעשה ונשמע

“חִזּוּק גָּדוֹל צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בִּזְרִיזוּת לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת… וְתִרְאֶה שֶׁהַמַּלְאָכִים נִשְׁתַּבְּחוּ בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה הַזֹּאת” שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ‘גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ’ ” . הפסוק הזה מובא בדברי חז”ל בעניין נעשה ונשמע . זאת תכונה מיוחדת של ישראל: הם מקדימים נעשה לנשמע. לכאורה זה מצב לא נורמלי” קודם יש לשמוע” ואחר כך לעשות. אך באמת אין סתירה: אנחנו צדיקים שמאמינים בד’. אנו “עמא פזיזא” ” במובן של זריזות. פזיזות היא קיצוניות הפוכה של עצלות. באופן רגיל מקדימים ‘נשמע’ ואחר כך עושים” אך כאן נפגשים עם גבורת הזריזות לעילא לעילא השייכת לישראל. “אתם הדבקים ב’ד’ אלהיכם” ” דבקים בתורה ובמצוות. מתוך טבעיות הדבקות הזאת” ישראל צריכים להיות בטבע בזריזות דקדושה. טבעיות זו מתגלה ב”נעשה ונשמע”” כמו אצל המלאכים” “גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו”. עשייה לפני שמיעה – שייכת להגדרת המלאכים. זו זריזות יותר גדולה מהזריזות האנושית – זו זריזות על-אנושית.
הרמח”ל מביא עוד פסוק מיחזקאל: “וְאוֹמֵר: ‘וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק’ “. ב’מעשה מרכבה’ יש תיאור של מרכבה” שרפים” אופנים וחיות. “והחיות רצוא שוב” כמו בזק. הן מבזיקות. זהו ביטוי חריף מאוד של זריזות” זריזות מלאכית. מעין זה: “נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום”. כלומר” עלינו לסדר את החינוך וההתרגלות היהדותית האנושית לגבי דברים שבקדושה” כמו המלאכים. “וְהִנֵּה הָאָדָם הוּא אָדָם וְלֹא מַלְאָךְ” עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיַּגִּיעַ לִגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַמַּלְאָךְ” אַךְ וַדַּאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְקָרֵב בְּמַדְרֵגָתוֹ אֵלָיו רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְקָרֵב”. הוא מסיים בפסוק של תהילים” “וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ עַל חֶלְקוֹ וְאוֹמֵר: ‘חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ’ “. גם כאן יש לשאול לגבי הביטוי “חשתי ולא התמהמתי”” אם “חשתי” ומיהרתי” מה מוסיף “ולא התמהמהתי”. ויש מקום להסביר: “חשתי ולא התמהמהתי”. “חשתי” – מהירות” “לא התמהמהתי” – שלילת העצלות” עקירת ההתמהמהות” השלמת הזריזות במידה היותר גדולה. לא רק זריזות במובן חיובי אלא גם שלילת ההיפך. משלילת החושך נעשה האור יותר גדול .