מְגִלַּת שָׁאוּל 46
יֵשׁ לִי רַעְיוֹן כֵּיצַד לְסַלֵּק אֶת דָּוִד בֶּן יִשַׁי בְּצוּרָה יְשָׁרָה” בְּלִי לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבֵרָה. אֲמַנֶּה אוֹתוֹ קָצִין גָּבוֹהַּ בַּצָּבָא” שַׂר אֶלֶף” וּכְפִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ” הוּא יִלָּחֵם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ” וְאוּלַי יֵהָרֵג [1].
אַךְ לְצַעֲרִי” וְאוּלַי לֹא לְצַעֲרִי” הַתָּכְנִית לֹא הִצְלִיחָה. הוּא מְאֹד חָכָם וד’ אִתּוֹ” וְכָל מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הוּא מַצְלִיחַ [2].
זֶה הִגְבִּיר אֶת פַּחֲדִי[3]. חָשַׁבְתִּי שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ הוּא יְסֻלַּק מֵהַמַּסְלוּל” וְהֵנָּה אַדְרַבָּה הוּא מְטַפֵּס וְעוֹלֶה. זֹאת וְעוֹד. הָעָם כֻּלּוֹ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ” כִּי הוּא נַעֲשָׂה לְמַנְהִיגָם וּמְמַלֵּא אֶת צָרְכֵיהֶם [4].
וְהִנֵּה” עָלָה בְּדַעְתִּי רַעְיוֹן חָדָשׁ: אָמַרְתִּי לוֹ “הִנֵּה בִּתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב” אוֹתָהּ אֶתֵּן לְךָ לְאִשָּׁה” אַךְ הֱיֵה לִי לְבֶן חַיִל” וְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת ד’ “. מִלְחָמוֹת מְסֻכָּנוֹת” כָּךְ חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי “אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ” וּתְהִי בּוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים” [5].
דָּוִד הֵגִיב בָּעֲנָוָה : “מִי אָנֹכִי וּמֵי חַיַּי” מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל” כִּי אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ ?! אֵינִי רָאוּי” [6].
עַל כָּל פָּנִים עָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַזְּמַן לָתֵת אֶת בִּתִּי לְדָוִד” הִיא הֶחְלִיטָה לְהִתְחַתֵּן עִם עַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי [7].
עַכְשָׁו עָלַי לִמְצֹא דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְסַלֵּק אוֹתוֹ. אָמְנָם זֶה מַמָּשׁ לֹא נָעִים לִי” אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה. אֲנִי חַיָּב.
—————–
1. שמואל א יח יג. מצוד”ד.
2. שם יד. רש”י.
3. שם טו.
4. שם טז. מצוד”ד שם יג.
5. שם יז.
6. שם יח. מצוד”ד.
7. שם יט. רש”י. מצוד”ד.