אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ

הרב זיו רוה
“אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ ” שהרי יוחנן כ”ג שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי” . מדוע מביאים חז”ל דווקא דוגמא זו” כשיש רבות אחרות? אלא ההדגשה חשובה ביותר – אזהרה לחכמים וודאי לשאר העם. אין מדובר כאן באדם קטן שנכשל בתאוות נמוכות. יוחנן כ”ג היה לפחות בן מאה ועשר כאשר נעשה לצדוקי הכופר בתורה שבע”פ” שכן כהן אינו מתחיל לעבוד לפני גיל שלושים. לפני שיצא לתרבות רעה זכה למעלות חכמה ואולי אף לרוה”ק כיאה לכהן גדול” ועוד מיוחס היה לשושלת החשמונאים. על אף כל מעלותיו אלה” לא עמדה לו חכמתו” ונתפתה לדעותיהם המשובשו ת של הצדוקים.
אין כאן נפילה מקומית אלא שינוי כיוון וירידה כוללת. הדרכת חז”ל איננה נוגעת לחטא פרטי” שהרי “אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא” ” אלא שחז”ל הזהירו את האדם לבל ימשך אחר תנועות מחשבתיות שרוחם זרה ליהדות. שלא יתקרב אליהם משום מניע” שמא יפול ברשתם ובסברותיהם. כל אדם זקוק לשמירה” אך תלמידי חכמים יותר מכולם” שהרי “יֵצֶר הָרַע” שֶׁצָּפוּן וְעוֹמֵד בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מֵּנִיחַ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמִתְגָּרֶה בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר אַבַּיֵי: וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּן” . נפילת תלמיד חכם מרום המעלה עושה רושם עז” ונשמות היונקות ממנו עלולות ליפול עמו.
קושיא. מדוע כתב מרן הרב קוק זצ”ל: “האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו” שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה” ” בעוד שחז”ל הדריכו “אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ”? לפני שניישב את הקושיה” נציין כי אחד מגדולי משפיעי הרוח הניאו-קונסרבטיבית בדורנו” דרש דברים אלו של הרב בצורה מעוותת” ואלה מסקנותיו: “מערכת החינוך הדתית מעודדת קבלת מרות וצייתנות לרבנים גדולי תורה” ואלו מולידות דלות רוח” תלותיות וכניעה. אנו מוכרחים לחזור ולהעמיק את החינוך לעצמאות” לתודעת חירות אישית ולהעצמת היחיד. המסורת התלמודית ומסורת הפסיקה מלמדות אותנו כי אף רב” חכם וגדול ככל שיהיה” אינו קדוש ואינו אדון לנו.” דברי הרב קוק” לא נכתבו בשביל אותו משפיע” שהרי כתוב בהם ‘האדם הישר'” ואילו הוא מביא את דברי הרב בצורה מסורסת ובדברי בלע. בהמשך הפסקה שאותו משפיע השמיט” כותב הרב כי “התורה צריכה שתהיה נר לרגלו” שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה” שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך. אבל המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי…”. הרב קוק בא לעודד את האדם הישר לתת אמון בנשמתו ההולכת ישר” אך תמיד בתוך גבולות הגזרה של התורה” ולא כפי דברי אותו משפיע המעודדים התנתקות מתלמידי חכמים וממילא מן התורה” בסגנון פוסטמודרני של הגדרה עצמית. פרט לכך” לא כל אדם הוא ישר” ובעניינים השנויים במחלוקת” ודאי ילך לשאול רב גדול” ואל יאמין בעצמו! שיתכן כי יצרו הוא המורה לו דרך” ולא יושר נפשו.
דוגמה זו איננה מקרית ובדיוק מהדרכות כגון אלו הזהירו חז”ל” “אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ”. לדאבוננו” הולכות ורבות כיום תנועות העוסקות ביהדות במגמה לעקור מן היהדות. הרוח הקונסרבטיבית רפורמית משתמשת בכתבי הקודש” אך נותנת בהם גוון חדש שאינו נקרא עוד יהדות. היא מנצלת את הצימאון הבריא לרוחניות על מנת להרחיק מדרך ה’ באופן מתוחכם ודק. אין מחויבות להלכה” האווירה ליברלית” פלורליסטית” מעורבבת בין המינים ומתערבבת לכתחילה עם הגויים. גם כאשר לומדים פרק תנ”ך יומי” כיוון שהפירוש הוא אישי” מנקודת החיבור שלי” ו’האני מאמין’ שלי ובלא מחויבות לדברי חז”ל” נעשית התורה ל’סם המוות’. התנ”ך” הפיוט” אגדות חז”ל ואף תורת הסוד” נעשו לכלים להעביר את הרוח המערבבת.
ניסיונות רבים ומתוקצבים נעשים על מנת למשוך את הדתיים ואף את החכמים לרוח הקונסרבטיבית הטוענת כי ההלכה צריכה להתגמש לפי צורכי התקופה. כנסים ומאמרים רבים על ‘ההלכה המתחדשת'” על רלוונטיות פרשנות התורה להלכי התרבות הכללית” כפוסט מודרניזם” פמיניזם” דמוקרטיה” להט”ב ועל האומץ לבוא ולשנות. בכנסים אלה ישאפו המארגנים שישתתף גם רב” שישמש כ’עלה תאנה’ המסתיר את המניע האמתי. ישיבה של תלמיד חכם עמם סביב שולחן אחד” או השתלבות בין שיעוריהם” מהווה הכרזה בפני כל העולם שהנה” גם היהדות רואה לגיטימיות בתנועות היצירתיות העוקרות שם ה’ מן העולם” עוד שיטה היא ביניהן ויש מקום לכולן.
הפלורליזם הכללי איננו דבר מובן מאליו” ואין כל עניין שהיהדות הנאמנה תשתלב בתוכו באותנטיות. אין בכך שום קירוב אלא נזקים רבים. לעולם יש לבקש שמקור היניקה הרוחנית יהיה כולו זך וטהור” כהדרכת חז”ל: “א”ר יוחנן” מאי דכתיב: ‘כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת הוּא’ ? אם דומה הרב למלאך ה'” יבקשו תורה מפיו” ואם לאו” אל יבקשו תורה מפיו.”