ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: חוקת
פרשה נוכחית: בלק
פרשה הבאה: פנחס
 


קנאה בנישואין

אסתר אברהמי

מצבי קנאה בין בני זוג בנישואין, מתגלים באופנים שונים. יש שזו קנאת גבר באשתו, או אשה בבעלה, שנובעת מקשיים אישיים פנימיים. לכן הפרשנות הניתנת ע"י בן הזוג על התנהגות מסוימת, תהיה רצופה חשדות ואי שקט בהתאם לפחדים האישיים.
אחד המקרים הללו, הם בני הזוג בני וחגית (שמות בדויים), שביקשו להגיע לפגישה בהקדם.
הם נשואים כחמש שנים. נישואיהם החלו באהבה גדולה. בני מעריך מאוד את אשתו כלבבית וחברותית מאד, האוהבת לשוחח ולעזור לאנשים ולהתעניין בעולמם. היא עוסקת בתחום הייעוץ ולכן מתייעצים אתה בנושאים שונים. הוא גאה מאד באשתו ונהנה לראות עד כמה מעריכים אותה. בני מרגיש שזכה בה והיא מעלה את קרנו בעיני הסביבה. הוא אינו יכול להעלות בדעתו, שיוכל לחיות בלעדיה. חשוב לו שיראו אותו בחברתה והוא מתעניין בכל מה ששואלים את אשתו. כששאלתי למה חשוב לו לדעת הכול בפרטי פרטים, השיב: "סתם כך. חוץ מזה, אני צריך לדעת מה עובר עליה וחשוב לי לשמור עליה..." המשפטים שאמר, שהיא מעלה את קרנו, שהוא מתעניין בכל פרט וחשוב לו לשמור עליה, העלו בתוכי השערה, שמא יש לבני חווית קנאה, המקרינה על הקשר ביניהם.
חגית אמרה שבתחילת הנישואין, האכפתיות שלו נעמה לה מאד וגרמה לה להרגיש עד כמה היא בעלת ערך. אך זה זמן רב שהיא מרגישה חנוקה. חסר לה מרחב. בני שואל וחוקר אותה ורוצה לדעת איפה היתה ומה עשתה כשהיא נמצאת בלעדיו. חשוב לו לדעת את כל פרטי השיחות שדיברה עם כל אדם במשך היום. הוא מברר מי הם האנשים שאתם דיברה, אף שהיא אמרה לו שאין זה מכבד אותה ולא משדר אמון כלפיה. בני מסביר, כי הוא רוצה להיות בטוח ורגוע שהכול בסדר.
בדו-שיח שהתנהל בין השניים, נראה שבני נפגע מדבריה: "זה ממש מעליב שאת לא מעריכה את התעניינותי ואת האכפתיות שלי... וחוץ מזה, לא ידעתי שזה מה שאת מרגישה...". חגית ענתה, שהיא העירה לו בעדינות וברמז כדי לא לפגוע בו, וגם כי התעורר בתוכה פחד שלא ידעה להגדיר אותו. "אמרתי לך כמה פעמים, אבל בכלל לא הקשבת לי. היית עסוק בדאגה שלך עם מי דיברתי, כמה, מה ואיפה... אני מפרטת לך כל דבר וזה אף פעם לא מספיק לך. אני מרגישה שאתה כועס כשאני מדברת עם אנשים. אז בזמן האחרון התחלתי להסתגר בבית כדי שלא תכעס עלי. זה מפחיד אותי ונעשיתי עצובה ומרגישה כלואה... עכשיו אני אומרת הכל כי אני לא לבד אתך..." ואז פנתה אלי ואמרה לי: "אני משתדלת לעשות כל מה שהוא רוצה כדי שלא יכעס, אבל אני מרגישה נורא... אני אובדת עצות...". הפחד וחוסר האונים, אכן ניכר מעיניה והיה נראה לי שאני בשבילה סוג של מקלט. חשבתי שאולי רצתה להגיע לבד וייתכן שהוא אינו מאפשר לה.
בני נראה כמי שהקרקע נשמטת מתחת רגליו: "את כל כך חשובה לי... אני פוחד לאבד אותך... כשאני רואה שאת מדברת עם אחרים, אני בטוח שהם יותר טובים ממני. אני חושב שזה לא ראוי ולא צנוע שתדברי ותייעצי לכל מיני אנשים. גם הוא נראה חסר אונים והיא נרתעה ממבטו ומאופן דיבורו: "הנה! זאת התוצאה של השיחות שלך עם אחרים... את כבר לא רוצה אותי... לא יכול בלעדייך... את מדברת עם אחרים כי הם חשובים לך יותר ממני...". הוא נשען על הכורסא באפיסת כוחות, נראה כאילו עולמו חרב עליו....
המשך בשבוע הבא.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: