ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים

פרשה נוכחית: האזינו
 


מה יכול לעזור לי להיות בשמחה?

מיכל וולשטיין

על מנת לענות על השאלה צריך קודם להסביר כי לכל רגש יש משפט מקביל בראש.
אם אראה ברחוב אנשים רבים באלימות, קרוב לוודאי שארגיש לחץ, דאגה, אולי פחד. אך אם לפתע מישהו יגיד לי: "הי גברת את יכולה לצאת מאזור הצילומים?" בין רגע יתחלפו רגשותיי. אולי לסקרנות ואף להנאה... מדוע? והרי הכל מולי כפי שהיה. אלא המשפט בראשי השתנה.
לכל רגש נלווה משפט בראש. אם רץ בי משפט: 'ציפיתי לטוב יותר' - אחוש אכזבה. אך אם המשפט הפוך: 'זה מעל ומעבר למה שציפיתי' - ארגיש מאושרת ממה שקרה. אם מהדהד בי: 'בטוח יקרה משהו רע' אני ארגיש פחד, ואם רק 'אולי' - ארגיש חשש. וכך, אם אצליח לשנות את המשפט ישתנה הרגש.
אילו משפטים מביאים שמחה?
אם נייצר משפטים כמו: 'בעצם הכל בסדר', 'ממש טוב כאן', 'הדברים קורים כמו שהם אמורים לקרות' - לרוב נחוש שמחה. נחת פשוטה עם חיוך קטן ונעים מהמציאות.
אז יופי. נכון שאפשר לחשוב משפטים שבאמת הכל טוב, ושהכל קורה כפי שאמור לקרות, אבל לא תמיד זה כך....
כאן נכנסת האמונה לפעולה.
גם האמונה בנויה ממשפטים שאנו בוחרים: אדם שנכנסו ברכבו, יכול להרגיש פרץ עצבים על ההוא שלא עצר באדום... שהרי 'לא כך היה צריך להיות' - זה המשפט שרץ בו.
אם הוא מאמין שהכול לטובתו הגמורה, הוא יהיה רגוע יותר. בתוכו יהלכו משפטים כמו 'הוא רק שליח, כפרת עוונות'... ואם יתעצב על כך שלא עישר כראוי בחודשים האחרונים ינחם עצמו שאם כך קרה - כך אמור היה להיות. זוהי אמונתו. (אמונה זו לא נולדים איתה. היא נבנית בעמל. מתאמנים עליה שוב ושוב תוך התבוננות דרכה בכל ארוע בחייך). ברגע שאנו נושמים את המשפט הנכון באמת לתוכנו, מסגלים אותו לעצמנו - הוא מוליד בנו שמחה גם ברגעים קשים. חשוב לציין כי היא מגיעה דרגה אחר דרגה. אמונת הראש, אמונת הלב ואמונת האיברים. אין עניין לטשטש רגשות כואבים, אם הם קיימים, נחווה אותם, נתפלל דרכם... הם יספרו לנו כי עדיין קיימים בנו משפטים אחרים, וששם אנחנו כרגע, ומשם נעבוד את ה'. ויחד עם זאת נזכיר לעצמנו עדיין במלאכותיות כי הכל מושגח ומיוצר ממש עבורנו.
אם מישהו מאחר לפגישה, או מדבר אלי שלא כדין, אם קרה משהו שונה משציפיתי וכד' - אם הפנמתי את המשפט 'כנראה שכך צריך להיות, כך הכי טוב עבורי', אז תוך זמן קצר אתגבר. וכן המשפט - 'לא הייתי אמור לעשות את זה' יהפוך אצל אדם מאמין באמת ל'כנראה הייתי צריך להבין את זה בדרך הקשה'.. או 'בפעם הבאה אשתדל להשתפר' - הכעס על עצמי לגבי מה שהיה יצטמצם ככל שתגדל בי האמונה, וזאת מבלי לגרוע מהאחריות על השינוי בעתיד. האמונה שיש מי שמוליך ומנהיג את העולם, וכל רצונו להיטיב לי - היא המשנה את הפירוש הפנימי למצבים ולחוויות שלנו והיא זו המולידה שמחה במקומות שאחרים ירגישו צער.
*מאמנת מרווקות לנישואין. מנחת הסדנא האינטרנטית 'אוטוטו כלה'.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: